בשנת 1953 עשה את הופעתו הראשונה בסרטים המצוירים בטלוויזיה גיבור סרטים מצויר בשם ספידי גונזלס (Speedy Gonzales). בסרטונים המצוירים של האחים וורנר הוא היה "העכבר המהיר ביותר בכל מקסיקו".

העכבר המקסיקני הזריז רץ מהר מאוד, דיבר באנגלית עם מבטא מקסיקני מוגזם ותיבל את דבריו בהרבה ספרדית. אך מנגד, דמותו של ספידי גונזלס, כגיבור הלטיני מהסרטים המצוירים, הציגה סטריאוטיפ מקסיקני די פוגעני.

לרוב, הלבוש של ספידי כלל פריטי לבוש מקסיקניים מסורתיים, ביניהם חולצה ומכנסיים לבנים, דוגמת התלבושת המסורתית הנפוצה אצל גברים ונערים מהכפרים המקסיקניים, לצד מטפחת אדומה וסומבררו צהוב.

על אף שכללה אפיונים די פוגעניים כלפי תושבי אמריקה הלטינית, הפכה דמותו של ספידי גונזלס די מהר לדמות פופולרית מאוד, לרוב גם בקרבם של אותם צעירים לטיניים.

הוסיף להיסטריה עוד יותר גם שיר הומוריסטי על העכבר המקסיקני, שכתב וביצע דוד דנטה ב-1961. בגרסתו של דנטה הוא לא זכה להצלחה, אבל שנה אחר כך הוא זכה לגרסת כיסוי של הזמר פאט בון והפך להיט ענק, שנמכר במיליוני עותקים.

ההשתתפות של המדבב מל בלאנק מהסרטים המצוירים, בהקלטת גרסת הכיסוי הזו, תרמה גם היא להצלחה. קולו של ספידי גונזלס מהטלוויזיה לא היה מעולם כל כך מוכר.

עם השנים נשאר ספידי גונזלס אצל רבים דמות חמימה מהילדות הרחוקה. לתושבי ארצות הברית יש לא מעט זכרונות נעימים ממנו. המהירות, ההתלהבות, שמחת החיים והדיבור המתגלגל - כל אלה מעוררים אצלם געגוע לילדות ולעולם התמים שהכירו אז.

וכך, שב ספידי גונזלס עם השנים, להיות מוקרן בטלוויזיה, באינטרנט ובמדיה החברתית. סדרת ה"לוני טונס" של האחים וורנר לא הייתה מושלמת בלעדיו. נוסטלגיה במיטבה.

בימינו נוהגים לפרסם לפני ההקרנה הודעה שאומרת משהו כמו: "הסרטים המצוירים שאתם עומדים לראות הם תוצרת זמנם. ייתכן שיתוארו בהם דעות קדומות אתניות וגזעיות שהיו מקובלות בחברה האמריקאית".

הסיבה נוגעת כמובן לסטראוטיפים הגזעיים והאתניים שרווחו אז במערב והיו לגיטימיים באמריקה הטלוויזיונית של אותם ימים. היום, בעידן הפוליטיקלי קורקט, אין להם מקום והם לא היו מתקבלים על המסך, אלא כשמדובר בסנטימנטים אמריקאים כל כך רחוקים ונוגעים ללב.


הנה ספידי גונזלס:

https://youtu.be/Q2EIBU9khEU


קטעים נהדרים משירי ספידי - באווירה מקסיקנית:

https://youtu.be/p6m6sOD3iUM


הלהיט שהוקדש לספידי גונזלס והתפרסם בפי הזמר פט בון:

https://youtu.be/v4s2AMKPHnE


אוסף סרטוני ספידי גונזלס הכי טובים:

https://youtu.be/O9CPPFQKsIA?long=yes


וכך התפתחה הדמות המצוירת שלו:

https://youtu.be/XFukAsW6ZcI?long=yes

גופי (Goofy), הדמות האהובה מעולם הקסום של דיסני, כבש את לבבות הצופים במשך כמעט מאה שנים. הסיפור שלו מתחיל ב-25 במאי 1932, כשהופיע לראשונה בסרטון "המופע של מיקי".

מעניין לציין שבהתחלה, הוא לא נקרא גופי אלא "דיפי דואוג". דמותו הייתה שונה מאוד ממה שאנחנו מכירים היום - הוא היה מבוגר יותר, עם זקן לבן, וללא מכנסיים... אבל מה שהיה כבר, אז הוא הצחוק המפורסם שלו, שהפך לסימן ההיכר שלו.

גופי עבר כמה גלגולים לפני שהגיע לצורתו המוכרת. בהתחלה, הוא היה דמות משנית שהופיעה מדי פעם בסרטונים של מיקי מאוס. אבל עם הזמן, כבש הקסם שלו את הקהל והוא הפך לדמות מרכזית בעולם דיסני. מעניין לדעת שהשם "גופי" ניתן לו רק ב-1934, בסרט התרמה לבית היתומים.

אחת האנקדוטות המעניינות על גופי היא שהוא עבר שינוי דרמטי בשנות ה-50. בעקבות השינויים החברתיים בארצות הברית אחרי מלחמת העולם השנייה, וולט דיסני החליט לשנות את אופיו של גופי. מדמות של כפרי טיפש, הוא הפך לאיש משפחה אמריקאי טיפוסי, המתמודד עם אתגרי היומיום כמו דיאטה, הפסקת עישון וגידול ילדים. בתקופה זו, הוא אפילו קיבל שם חדש - "ג'ורג' גיף".

עוד פרט נחמד הוא שגופי הוא למעשה אב חד-הורי. בסרטים המאוחרים יותר, הוא מגדל לבד את בנו, מקס גוף. זה הופך את גופי לאחת הדמויות הראשונות בתקשורת הפופולרית שמייצגת משפחה חד-הורית באופן חיובי.

מה שהופך את גופי לכל כך אהוב הוא האופי שלו. הוא תמיד עליז, נאמן ללא תנאי ותמיד מוכן לעזור לחבריו. יש לו תמימות ילדותית וסקרנות לגבי העולם סביבו. אבל מה שאולי הכי חשוב הוא שגופי תמיד מניח את הטוב ביותר לגבי האנשים סביבו.

לאורך השנים, גופי הופיע במגוון רחב של סרטים, סדרות טלוויזיה וקומיקס. הוא היה חלק מסרטים מפורסמים כמו "מי הפליל את רוג'ר ראביט" ובשנות ה-90 היה כוכב בסדרת הטלוויזיה "השכונה של גופי". באותו עשור הוא אפילו קיבל סרט משלו - "גופי: הסרט".

דיסני דאג שגופי יהיה יותר מסתם דמות מצוירת. הוא מייצג את החלק הילדותי והתמים שבכולנו, את הרצון לראות טוב בכל אדם ואת היכולת להמשיך לחייך גם כשהדברים לא הולכים בדיוק כמו שתכננו. זו הסיבה שהוא ממשיך לכבוש את לבבות הצופים, צעירים ומבוגרים כאחד, כבר כמעט 100 שנה. גופי הוא תזכורת שלפעמים, קצת טיפשות ומגושמות יכולות להיות בדיוק מה שאנחנו צריכים כדי להתמודד עם אתגרי החיים.


הנה גופי:

https://youtu.be/hYb3OV2mPJM


מלמד בייסבול:

https://youtu.be/rdBYmk4dfLE


גופי שוחה:

https://youtu.be/VYobkm31R8E


הרץ האולימפי:

https://youtu.be/tMlHOf96jcU


והאקדוחן גופי:

https://youtu.be/FGj1xRM9VHU

רבים רואים בסדרה הזו סדרה גאונית ואחרים רואים בה סדרה שבועטת בערכים מקובלים. אבל בובספוג, או בשמה הרשמי "בובספוג מכנסמרובע" (SpongeBob SquarePants), היא קודם כל סדרה מצוירת איכותית, שמציגה את ההנאה וההומור שבעולם התמים והחווייתי של בובספוג.

וזה מתחיל מהעובדה שאת הסדרה הזו יצר ביולוג ימי, שהוא גם אנימטור מוכשר ושמו סטיבן הילנבורג. הוא יצר ב-1999 את הסדרה, שהפכה לאגדה. בין השאר היא נבחרה על ידי מגזין ה"טיים" לאחת מ־100 הסדרות הטובות ביותר אי-פעם. היא גם המשיכה לסרט "בובספוג - הסרט" שיצא לקולנוע בשנת 2004,

בסדרה מככבים ספוג ים בשם "בובספוג מכנסמרובע" וחבריו. כולם חיים בעיר תת-ימית בדיונית שנקראת "ביקיני בוטום" ומהווה את הרקע להרפתקאותיהם המשעשעות ומעוררות מחשבה גם יחד.

אותו בובספוג, גיבור הסדרה, הוא גיבור בעל אופי פשוט ושובה לב. הוא ספונטני ומקיים חיים מלאי הנאה וכיף, חי בהרמוניה נפלאה עם סביבתו וחבריו, בקיצור חיים של אושר אינסופי, לא הישגי וללא רדיפה אחרי כסף או כוח. פשוט כיף מזוקק, גם אם לא פעם בוב ספוג נקלע לצרות לא צפויות.

ביחד עם גארי החילזון, חיית המחמד שלו, בובספוג מתגורר בבית שעשוי מאננס. הוא מקפיד להיקלע בכל פרק, ביחד עם חבריו הטובים, פטריק סטאר, כוכב ים ורוד והסנאית החכמה סנדי צ'יקס, להרפתקאות ותסבוכות שונות ומשונות. לא פעם הוא מרגיז מאד את השכן הממורמר שלו, הדיונון סקווידוויד טנטקלס.

בובספוג בכלל עובד כטבח אצל מר קראב, בעליה של מסעדת המזון המהיר "הסרטן הפריך". בסדרה מופיעים גם פלנקטון, האויב המושבע של מר קראב, המנסה כל הזמן לגנוב את המתכון הסודי שלו לקציצת סרטן פריך.


כך נראה בובספוג (עברית):

https://youtu.be/3KHS5IQJNBA


כך מדבבים את בובספוג וחבריו (עברית):

https://youtu.be/d5-7v-Ne0Pg


וקליפ מתוך הסרט שיצא לבוב ספוג (עברית):

https://youtu.be/U1Ucs4sWDNA

"פופאי המלח" הוא גיבור ילדות של רבים מהילדים שגדלו בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת. פופאי הוא מלח חייכן ומעשן מקטרת שלאורך כל סדרת הסרטונים המצוירים הללו עושה הכל כדי לשמור על אהובתו שנקראת "אוליב אויל", בעברית "שמן זית"...

מי שמנסה לגזול אותה ממנו הוא האויב הנצחי והאימתני שלו בלוטו (בעברית כינו אותו ברוטוס). פופאי החלש מבלוטו מצליח להתגבר עליו תמיד בסוף הפרק, כיוון שכשהוא אוכל תרד מקופסת שימורים, הוא מקבל כוח רב ומצליח לנצח כל אחד.

אגב, היום אנו יודעים שתרד אינו מזון שמחזק. הטעות הזו נגרמה ככל הנראה ממחקר שפורסם בכתב עת בתחילת המאה ה-20. בגלל טעות במיקום הנקודה העשרונית במספר שציין את כמות הברזל בתרד חשבו שיש לתרד כמות ברזל הגבוהה פי 10 ממה שיש בו באמת. גם כך, עם זאת, התרד נחשב כיום כ"מזון על" - בריא ומזין מאוד.

הדמות המצוירת של "פופאי המלח" נוצרה על ידי אלזי סיגר בשנת 1929. בתחילה היא צוירה כקומיקס בעיתונים והצליחה מאד עד שהגיעה לתפוצה במאות עיתונים שונים בארה"ב. רק שנים לאחר מכן היא הפכה לסדרה מצוירת, מהמצליחות בהיסטוריה של הטלוויזיה.

יש סיפורים על כך שכל הדמויות בסדרה מבוססות על אנשים אמיתיים בעיירה צ'סטר, שבה גדל יוצר הקומיקס ושבה יש עד היום מוזיאון פופאי. כך, פרוק פיגל, המתקוטט הקבוע של העיירה הוא ההשראה לפופאי. על דורה פסקל הרזה והגבוהה, שלבשה תמיד מטפחת על צווארה, מבוססת דמותה של אוליב אויל. והדמות של ווימפי חובב ההמבורגרים מבוססת על בעל בית הקולנוע המקומי, ויליאם שכוצ'רט, שנהג לשלוח את עובדיו, ביניהם סיגר המאייר, לקנות לו המבורגרים.


הנה סיפורו של פופאי:

https://youtu.be/OUn9W5dk0Nc


אוסף קטעי פופאיי שמדגימים את יכולותיו בזכות התרד:

https://youtu.be/gxO758l7JVM


עגלת האוכל של וימפי:

https://youtu.be/dhJ63nESmvA?f


סרט של פופאי משנת 1933:

https://youtu.be/yZi5plJeLYY


והסצנות הכי טובות בכל הקריירה של המלח והתרד:

https://youtu.be/-4EyE97J7eM?long=yes

סדרת האנימציה סאות' פארק (South Park) היא סדרת אנימציה חתרנית שנולדה בטלוויזיה האמריקאית והפכה להצלחה מסחררת. מדובר בסדרת טלוויזיה חצופה וחריפה ביותר, סאטירית וביקורתית, רוויה בהומור שחור ובגסויות, מהסדרות המצחיקות שידע המסך הקטן.

ואכן, לסדרה הזו, שאחראית לחלק משמעותי בפופולריות של ערוץ "קומדי סנטרל", אין גבולות. יוצריה משתמשים בארבעה תלמידים בבית ספר יסודי, כשופר לביקורת חתרנית ושוברת מוסכמות, עם פרובוקציות שאינן נגמרות. היא בועטת ללא הפסקה בחברה האמריקאית והמודרנית בכלל, מבקרת בלי חשש את כל מה שזז, במיוחד אם יש בו צביעות, פוליטיקלי קורקט, הכחשה ואינטרס.

הסדרה נולדה לאחר שיוצריה, טריי פארקר ומאט סטון, יצרו שני סרטי אנימציה קצרים ובוטים לאינטרנט. אלו היו להצלחה ויראלית באינטרנט הצעיר של אותם ימים והם הובילו ליצירת הסדרה הטלוויזיונית ב-1997, סדרה שמסרבת להסתיים. האשימו אותם בעידוד אלימות, אבל יוצרי הסדרה טוענים שהיא רק משקפת את המצב בחברה האמריקנית.

במרכז הסדרה עומדים, כאמור, 4 ילדים: סטן מארש, קייל ברופלובסקי, אריק קרטמן וקני מקורמיק. הם חיים בעיירה קטנה והזויה בקולורדו, ששמה סאות' פארק. לא זו בלבד שבעיירה חיים אנשים הזויים, שכל אחד מהם מרתק ומגוחך בפני עצמו, היא גם מקום שאליו מתנקזים שלל ידוענים, סלבריטאים, שבאים להתארח בסדרה, לספוג עלבונות וצחוקים על חשבונם ועדיין לראות כבוד גדול בהשתתפות בפרק בסדרה.

כבר שנים שסאות' פארק מנהלת יחסים מעורבים עם איכות וגסות. יוצריה, טריי פארקר ומאט סטון, עשו את הלא יאומן. מצד אחד, זו אחת הסדרות שזוכות לביקורת שלילית על התכנים ועל הדרך שבה היא מוצגת ומנגד - מדובר בסדרה איכותית שזוכה כמעט בכל שנה בפרסי אמי, הפרסים המובילים של תעשיית הטלוויזיה. היא ממכרת והפכה לחלק מהיום יום של צופי הטלוויזיה האמריקאים. הם צוחקים, נעלבים, בוכים ומשתאים מהגסות שלה, אבל לא יכולים בלעדיה...


הנה סיפורה של סדרת האנימציה סאות' פארק (עברית):

https://youtu.be/IaqlKtaqG9c


ההיסטוריה האמריקאית ע"פ סאות' פארק (עברית):

https://youtu.be/ZgwdyYxFDe8


הדרך שעשתה סאות' פארק עד שהפכה למראה לא מחמיאה של החברה האמריקאית (עברית):

https://youtu.be/gE-to6ZuNS0?t=17s


ובאווירה משעשעת - הנה פרומו של הסדרה בצורת מפגש-תת בין סאות' פארק לאפס הישראלי (עברית):

https://youtu.be/HrcdfbiH2TY

סדרת האנימציה משפחת סימפסון (The Simpsons) היא סדרת טלוויזיה חדשנית, נשכנית, ביקורתית, חתרנית ובעיקר פוחזת. אולי זו הסיבה להצלחתה הבלתי נתפסת של ה"סימפסונז" - הסדרה המצוירת הארוכה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית והסדרה הקומית הכתובה הארוכה ביותר בתולדות הטלוויזיה. עשרות פעמים היא זכתה בפרסים היוקרתיים של עולם הטלוויזיה והמגזין "טיים" בחר בה כיצירת הטלוויזיה הטובה במאה ה-20.

כבר מהעונה הראשונה שלה, סחפה הסדרה, שנוצרה על ידי מאט גריינינג עבור רשת פוקס, את הצעירים ובני הנוער באמריקה. ה"סימפסונז" עסקה במשפחה אמריקנית "רגילה" המתגוררת בעיר הבדיונית ספרינגפילד והציגה בחיוך סטריאוטיפים על התרבות, החברה והטלוויזיה האמריקנית. אמנם היא הייתה מעין בועה מנותקת מהמציאות, אך לא פעם נדמה שהיא משקפת את המציאות באופן מדויק מהמציאות עצמה.

הרעיון ל"משפחת סימפסון" נולדה ה"בארטמניה", שגעת שהזכירה את ה"ביטלמניה" המפורסמת שהוקדשה לביטלס בשנות ה-60. אחרי הכל, סדרת הטלוויזיה המצוירת הזו חידשה בהמון תחומים, אבל במיוחד בכך שהיא העלתה אל המרקע פחדים, הפרעות ותסביכים שהחברה האמריקאית נהגה להדחיק. בועה מנותקת מהמציאות, שמצליחה לשקף את המציאות טוב יותר מהמציאות עצמה.

מבחינה תרבותית, כללה "סימפסון" המוני ציטוטים תרבותיים מעולמות הספרות, המוסיקה, הקולנוע ועוד. היו בה פרקים שלמים שכללו שלל מחוות ליצירות אמנות מוכרות ונכסי צאן ברזל. הוטמנו בה המוני רמזים, ציטוטים, בדיחות, מחוות, פאנצ'ים והתכתבויות עם התרבות הפופולארית והאמנות הגבוהה גם יחד, מה שהפך את המעריצים לבלשים שניסו להפתיע ולגלותם ולדווח על כאלה לכל העולם.

פול מקרטני, האבנים המתגלגלות ומייקל ג'קסון היו רק חלק קטן ממאות המפורסמים והסלבס שהשתתפו בפרקי הסדרה במהלך השנים.

"משפחת סימפסון" הצליחה גם לחזות לא מעט פיתוחים טכנולוגיים, כמו השעון החכם שניתן לתת לו פקודות קוליות ושיחות הווידאו בטלפונים. היה בה אפילו רובוט של ספרנית שהציע ספרים מתאימים לקוראים.

במהלך השנים הסדרה הזו העמידה סדרות שנוצרו ברוחה, ביניהן "סאותפארק" ו"איש משפחה".


הנה סיפורה של הסדרה "משפחת סימפסון" (עברית):

https://youtu.be/GkZC51pEV8M


איך נולדה סדרת האנימציה המצליחה על הסימפסונים:

https://youtu.be/rPzgH-bJZJg


וקטע שמדגים את השפה והסגנון של משפחת סימפסון (מתורגם):

https://youtu.be/8cahD3cT9xU

דורה, הילדה העומדת במרכז הסדרה "מגלים עם דורה", היא גיבורת אחד ההישגים החשובים בקשר הטלוויזיוני שבין הנפשה ללימוד. זוהי סדרת אנימציה אמריקאית לילדים שמטרתה ללמד ילדים אנגלית בדרך של חוויה ובעזרת הנטייה של ילדים לאהוד גיבורי סרטים מצוירים. היא זכתה להצלחה אדירה וחסרת-תקדים לתכניות מסוג זה.

בכל פרק בסדרה דורה יוצאת למסע ותמיד פוגשת את בוטס הקוף החבר, את חטפני השועל שמנסה לחטוף ולגנוב לה דברים, ודמויות נוספות כמו דייגו ואברום. דורה ובוטס נעזרים תמיד במפה, שבה מופיעים אתגרים ומשימות. על הילדים הצופים בבית לסייע לדורה בפתרון הבעיות והמשימות על ידי כך שהם אומרים מילה באנגלית או מבצעים משימה כלשהי.

אגב, פרט מעניין הוא שהסדרה לימדה במקור את השפה הספרדית לילדים דוברי אנגלית. רק כשהתחילו לשווק אותה ברחבי העולם היא נערכה מחדש כך שתלמד את ילדי המדינות השונות את השפה האנגלית דווקא.


הנה סרטון עם דורה בשפת המקור (מתורגם):

http://youtu.be/vNeUXYdwk1M

היצורים הכחולים הקטנטנים שחובשים תמיד כובעים לבנים נקראים הדרדסים (The Smurfs). הכפר הקטן של הדרדסים הוא מקום קסום מוקף יער שבו בתים צבעוניים בצורת פטרייה.

הבסיס הסיפורי של הסדרה הן ההפרעות לחיים השקטים שלהם, בידי בני האדם ובמיוחד גרגמל המכשף הרשע שרוצה לאכול אותם ולייצר מהם זהב וחתחתול, החתול שלו שמנסה ללכוד בשבילו את הדרדסים ואם אפשר אז גם לטרוף אחד או שניים..

את הדרדסים המציא "פיו", המאייר הבלגי פייר קוליפור. הם הופיעו בשנות ה-50 על רצועת קומיקס בכתב עת בלגי. בשנות ה-80 הפכו לסדרת טלוויזיה בת מאות פרקים ולאחרונה גם לסרט קולנוע מצליח.


הנה תולדות הדרדסים:

https://youtu.be/3ZbAufhdfwU


שיר הפתיחה המלא של הסדרה משנת 1984 (עברית):

https://youtu.be/r3N5oEJuwPM


קדימון מהסרט המודרני של הדרדסים:

http://youtu.be/nRMs8HSbyT4?t=7s


ועוד קדימון לסרט (מתורגם):

http://youtu.be/dwWBmvEFpiM