הסצנה של 'תה מדבר אלי (You Talkin' to Me?) מתוך הסרט "נהג מונית" נחשבת לאחת הסצנות הטובות בתולדות הקולנוע. זו סצנה אותנטית, בה הדמות שאותה מגלם השחקן הראשי רוברט דה נירו עומדת ומדברת אל עצמה, כשהיא ניצבת אל מול המראה.

המדהים הוא שאת הסצנה הזו הבמאי והיוצר של הסרט, מרטין סקורסזה, כלל לא כתב. הוא פשוט צילם אותה.

הסיפור הוא שכשהם התכוננו לצלם אותה, רוברט דה נירו לא ראה דיאלוג בתסריט. הוא שאל את סקרוסזה איפה הטקסט והבמאי הנודע ענה לו "אתה השחקן, תמצא אתה..."

דה נירו החל להתאמן ועשה ניסיונות משלו על הדיאלוג ובשקט בשקט סקורסזה החל לצלם אותו.

הסצנה שנכנסה לסרט הייתה מצויינת באופן לא רגיל וצולמה בספונטניות גמורה, מתוך התרגול והאילתור של דה נירו, כחזרות לקראת הצילום ואפילו בלי הודעת "אקשן!" של הבמאי.

התוצאה כאמור, היא מאסטרפיס. אחת הסצנות האמינות, המרתקות והמעניינות בתולדות הקולנוע, אפילו בקנה מידה של סקורסזה עצמו, אחד היוצרים האיכותיים בתולדות המסך הגדול.


הנה הסצנה:

https://youtu.be/-QWL-FwX4t4


כאן היא משולבת בסרטון שמסביר את עיקרון האילתור:

https://youtu.be/mQgZjRf-xmY


הזמנה ליום ההולדת של דה נירו:

https://youtu.be/HCfJY3eiebc


וההסבר המרתק של סוף הסרט:

https://youtu.be/ByLEIKTjgtk?long=yes

סרט הקולנוע "הנוקמים" הוא סרט של גיבורי-העל הגדולים מקבוצת גיבורי-העל האוונג'רס. ניתן למצוא שם כמה מגיבורי העל הגדולים של המאה ה-20, כולל דמויות כמו: איירון מן, הענק הירוק, קפטן אמריקה, לוקי, האלמנה השחורה, הוקאיי, תור ופפר פוטס. הסרט מאחד את צוות גיבורי העל של חברת מארוול, או כמו שאוהבים לקרוא לה - היקום הקולנועי של מארוול.

הסרט הוא מאמץ לחבר את כל כוכבי הקומיקס, שהפכו לגיבורי סרטים בשנים האחרונות, לסרט משותף ורב-משתתפים. הוא אינו מעניין במיוחד, אבל הוא מראה עד כמה תעשיית הקומיקס הפכה לתעשיית קולנוע לכל דבר.


הנה הטריילר של "הנוקמים" הראשון (מתורגם):

http://youtu.be/ZaQ_ky9iIHU


מאחרי הקלעים של סרט-העל הזה.


והסרט החדש על גיבורי-העל הללו (מתורגם):

https://youtu.be/eLT3mDCBj8U

בסרט השני בטרילוגיית המטריקס, שנקרא "מטריקס רילודד", מוצא את עצמו האקר המחשבים ניאו, שמגולם על ידי קיאנו ריבס, כשהוא נלחם בסוכן סמית', שהפעם יודע לשכפל את עצמו פי 100 לפחות. זה קורה לאחר שאותו סמית' כבר לא חלק בממסד. משוחרר ממגבלות ואיסורים, הוא מצא דרך להכפיל את עצמו בכמויות ענק ולהילחם במתנגדיו של עולם השקר שהוא חלק ממנו.

בטרילוגיה שבה מגלה חבורת מורדים לניאו את האמת על עולם שבו הוא חי, הוא לוקח על עצמו את המשימה להשיב את הסדר בעולם על כנו.

יוצרי הטרילוגיה האגדית הזו, האחים וושבסקי, שאגב בהמשך הקריירה שלהם עשו ניתוח מין והפכו שניהם לנשים(...) התעלו כאן על השיאים של הסרט הראשון, בכל מה שקשור לאפקטים גרפיים ממוחשבים ולכוריאוגרפיה של סצנות הקרב שבה קנו את עולמם מלכתחילה. כדי לתת לקרבות הללו של ניאו בסוכני הסמית' הבלתי נגמרים, הם צילמו את השחקנים, שוב ושוב, מעשרות זוויות צילום ועם המון מצלמות. כל החומרים הללו שצילמו, שימשו אותם לעריכה מופתית ולכבסיס לאפקטים ממוחשבים כמעט מהפכניים, שיצרו סצנת קרב חסרת תקדים ובלתי נשכחת.


הנה סצנת המאבק במאה סוכני סמית' במטריקס בליווי מוסיקה בלבד:

https://youtu.be/bb8KZps4woA


זו אגב לא סצנת המאבק היחידה שעובדת נהדר, שימו לב לקרב החרבות בטירה:

https://youtu.be/3WfR87K5zW8

על אף שסרט הערפדים הראשון היה "נוספרטו", סרט גרמני מ-1922, דווקא הסרט "דראקולה" שנעשה בשנת 1931 בגילומו של בלה לוגאסי (Bela Lugosi) זכה לתהילה הראשונה של הערפדים בקולנוע.

הסרט שנעשה על בסיס הרומן של בראם סטוקר, הפך את דרקולה לדמות קולנועית מוכרת ומפחידה. אבל גם את לוגוסי, המהגר ההונגרי לארה"ב, הסרט קידם והפך לכוכב גדול. מה זה גדול? - כוכב ענק!

בהונגרית, אגב, מבטאים את שמו לוגושי, כשההברה הראשונה מודגשת.

מכל מקום, באותן שנים הוא היה לכוכב סרטי האימה המבוקש ביותר. עם הזמן הוא החל לגלם דמויות נוספות ושמו הלך והפך למילה נרדפת לסרטי אימה. בין הסרטים הנוספים שעשה היו "בנו של פרנקשטיין" ו"העורב".


הנה הקדימון לסרט דרקולה בכיכובו של בלה לוגוסי:

http://youtu.be/7Nfmh178L98


ודיאלוג, שיחה מהסרט:

http://youtu.be/kCt_yNgyV24

סרט ההרפתקאות "קינג קונג" (king kong) משנת 1933 הכיר לנו את גורילת הענק הבדיונית בשם זה. הסרט הצליח והפך אז פופולרי מאוד. רבים מצופי הקולנוע אהבו את הסיפור על המפלצת שמגלה את רגשותיה לנערה בלונדינית מצודדת בשם אן. הסרט זכה במהלך השנים לגרסאות חדשות וסרטי המשך שונים.

הרעיון לסרט נולד מהבאת דרקוני הקומודו למערב וההתרגשות שעוררו המפלצות האמיתיות הללו. ואמנם הסרט שבה את לבם של חובבי קולנוע וסרטי מתח ואימה שונים וגם השפיע על אופנת סרטי האסונות שתיוולד באותן שנים ותלך ותתפתח בהמשך.

דמותו של קינג קונג המשיכה במהלך השנים להעסיק יוצרי סרטי וסדרות אנימציה, קומיקס ועוד. המעניין הוא שאופיו של קונג השתנה והתפתח ומיצור אלים ומפלצתי הוא החל להתגלות כבעל רגשות ויצור סובל או אפילו טרגי.

הסצנה הזכורה ביותר מהסרט היא מהסצינות הקלאסיות ביותר בהיסטוריה של הקולנוע. זו סצנה שבה קינג קונג מטפס עם אן היפה שבידו, על בניין האמפייר סטייט המפורסם בניו-יורק. אל ניו יורק הוא הובא כדי לשעשע את תושבי העיר בתשלום.

זהירות ספוילר בן כמעט מאה שנים - כשהוא ניצב על ראש המגדל, קונג מותקף על ידי מטוסי קרב ונאבק בהם במאבק אמיץ ואימתני, עד שהם מביסים אותו.


הנה קינג קונג בקטע מהסרט בשם זה:

https://youtu.be/7ghrraB8mTU


קטעים מהסרט המקורי של "קינג קונג":

http://youtu.be/H0WpKl2A_2k


הסצינה על המגדל מהגירסה החדשה של קינג קונג:

http://youtu.be/NoD85qZhkWY


וסצנה שבה קינג קונג מציל את אן היפה מדינוזאור לא חביב, באחד מסרטי הסדרה:

http://youtu.be/b-f5iMDXvcA

האלמנה השחורה היא גיבורת-על, האלטר אגו של נטאשה רומאנובה - מרגלת, סוכנת, צלפית ואמנית לחימה. האלמנה משתמשת בכלי נשק חדשניים במיוחד. "נשיכת האלמנה" - נשקי האנרגיה שעל פרקי ידיה, הם הנשק המובהק שלה.

בשלב מסוים עורקת נטאשה לארצות הברית, בעקבות אהובה, גיבור-העל הוקאיי. היא הופכת לסוכנת כפולה של הרוסים והאמריקאים ומצטרפת לקבוצת גיבורי העל ששומרים על כולנו..

ואכן, נטאשה, האלמנה השחורה, היא חלק מ"הנוקמים". זו קבוצת גיבורי העל של יקום מרוול, שמורכבת מגיבורי-על נבחרים שלאורך השנים הוכיחו עצמם כבעלי יכולת ורמת תפקוד גבוהה במיוחד. האלמנה השחורה מדורגת במקום ה-74 ברשימת מאה גיבורי העל הגדולים, לפי אתר הקומיקס IGN. בשנים האחרונות מגלמת את דמותה השחקנית סקרלט ג'והנסון.


הנה קדימון לסרט עליה (מתורגם):

https://youtu.be/9nog1kDjUn0


אחד ותיק יותר:

https://youtu.be/j_5KgpN38hM


כך מכשירים גיבורת-על ודברים שהאלמנה השחורה יודעת לעשות:

https://youtu.be/PEr2jxd3mDI


כמה דברים שלא ידעתם על גיבורת העל הכי יפה בתולדות הנוקמים (עברית):

https://youtu.be/s-r0p7khnHY


וניתוח טריילר (עברית):

https://youtu.be/bBxJcNsD4bo?long=yes

שיטת הצילום של "זמן-קליע" (Bullet-Time) מגמישה את המהירות בסצנות אקשן ומציגה לאט מאד, דברים שמתרחשים במציאות במהירות הבזק. זה נעשה כדי לחזק את האפקט הדרמטי של ההתרחשות הקולנועית ובמיוחד זה מרשים כשכל זה קורה בזמן שהמצלמה ממשיכה לנוע.

בסרט "המטריקס", המהפכני מבחינת אפקטים כאלה, שולבה טכניקת זמן-הקליע ביחד עם טכניקות נוספות כמו "השוט של המטריקס", המצלם ב-360 מעלות את הדמות. כך ניתן היה להפוך סצנות כמעט שגרתיות בסרטי פעולה, למחולות מסוגננים של אלימות יפה להפליא..

צילום זמן קליע אינו שיטת צילום בלבד. האפקט הזה מחייב עריכה משמעותית באמצעות מחשב, לאחר הצילום. תוכנות אפקטים משוכללות, כמו אפטר אפקטס (After Effects), משמשות ליצירת שכבות ותוספות, שרק עימן נוצרת התמונה המלאה והסופית שבאפקט.


הנה שיטת ה"צילום זמן-קליע" לקראת סוף הסצנה בסרט מטריקס:

https://youtu.be/bKEcElcTUMk


כמה מהמחוות שעשו לסצנה האייקונית:

https://youtu.be/hGOvIzIn2Ic


הדגמה של הוספת האפקטים המיוחדים לזמן הקליע:

https://youtu.be/VjoP1V_Oizo


כל ילד יכול לעשות את זה:

https://youtu.be/yPs68kiueEw?t=21s


וזו השיטה שבה מצלמים את זה, עם עשרות מצלמות משורשרות מסביב:

https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA

הסרט "מלתעות" (Jaws) נחשב לסרט פורץ דרך בתולדות הוליווד. אך לא פחות מהסרט עצמו, גם פסקול הסרט הוא חלוצי וחסר תקדים בהיסטוריה של הפסקול ההוליוודי ויש אומרים שהוא אחת הסיבות המרכזיות להצלחת הסרט.

זו שנת 1975 כשמלחין ג'ון ויליאמס (John Williams) את פסקול סרטו השלישי של סטיבן ספילברג (Steven Spielberg) ועשה היסטוריה. זה היה רק שנה אחרי שענה בחיוב להצעה של במאי הסרטים הצעיר להלחין את פסקול סרטו השני, "שוגרלנד אקספרס" ואחרי מלתעות יהיו עוד רבים שהם יעשו ביחד.

היו אלה שני תווים פשוטים ומבשרי רעות, שני צלילים בסך הכל, שהפכו את פסקול הסרט "מלתעות" לאחד המיוחדים, הידועים והמשפיעים בתולדות הקולנוע. המוסיקה שחיבר ויליאמס לסרט האימה של ספילברג הצליחה לעשות את הבלתי אפשרי - ליצור מתח בלתי נסבל באמצעות מנגינה מינימליסטית להפליא.

המוטיב המוסיקלי המפורסם מבוסס על שני תווים בלבד בפסנתר - מי ופה - צלילים נמוכים מאוד בגובה המוסיקלי המתנגנים לסירוגין בקצב הולך ומתגבר. הצלילים הללו מלווים את הופעתו של הכריש בסרט, גם כשהצופים אינם רואים אותו על המסך. למעשה, בגלל תקלות טכניות בהפקה, ספילברג נאלץ להסתיר את הכריש המכני במשך רוב הסרט. הפסקול של ויליאמס הפך את המגבלה הזו ליתרון אדיר.

ברורה כאן ההשפעה של המוסיקה שהלחין ברנרד הרמן (Bernard Herrmann) עבור הסרט "פסיכו" של היצ'קוק, אולי קטע הפסקול הכי מצוטט בתולדות הקולנוע.

החדשנות של ויליאמס הייתה בכך שהוא יצר "נושא מוסיקלי" (Theme) שהפך את הכריש לדמות בפני עצמה. האמת שזה טריק ישן ,"לייט מוטיב" שמו, שהשתמשו בו לפניו מלחינים כמו ואגנר וליסט, אבל בקולנוע לא הכירו אותו.

בכל פעם שהצלילים המאיימים הללו נשמעים בסרט, הקהל מבין שהסכנה מתקרבת. ככל שהקצב מתגבר, כך גוברת תחושת החרדה. זו דוגמה מושלמת לשימוש במוסיקה ככלי דרמטי, שמצליח לגרום לצופים לחוש פחד עוד לפני שהם רואים את מקור האיום.

ההשפעה של הפסקול הייתה כה גדולה, עד שהוא לא רק הפך את ויליאמס למלחין סרטים מהשורה הראשונה, אלא גם שינה את האופן שבו מלחינים משתמשים מאז במוסיקה בסרטי אימה. כי לפני "מלתעות", סרטי אימה נטו להשתמש במוסיקה מורכבת ודרמטית. הוא הוכיח שלעתים דווקא הפשטות היא שיוצרת את האפקט החזק ביותר. המוסיקה שלו הפכה לחלק בלתי נפרד מהסרט, עד כדי כך שגם אנשים שמעולם לא צפו ב"מלתעות" מזהים מיד את שני הצלילים המפורסמים.

העבודה על הפסקול הייתה אינטנסיבית. ויליאמס ניסה גרסאות רבות עד שהגיע לתוצאה הסופית. כשהוא הציג לראשונה את הרעיון לספילברג, הבמאי חשב שזו בדיחה - הוא לא האמין שמשהו כה פשוט יכול להיות כה אפקטיבי. אבל ברגע שהמוסיקה שולבה בסרט, היה ברור שנוצר כאן קסם קולנועי יוצא דופן.

הפסקול זכה לפופולריות אדירה ולאפקט מדהים בהקרנות הסרט. הוא הדגים את הנטייה של ויליאמס לפסקולים דרמטיים וגדולים מהחיים, זיכה אותו בפרס האוסקר וכמעט בן לילה הפך אותו למלחין המבוקש ביותר בהוליווד. בהמשך הוא גם דורג במקום ה-6 ברשימת הפסקולים הטובים ביותר על ידי המכון לקולנוע אמריקאי.

מאז חיבר ויליאמס מוסיקה לסרטים רבים וידועים, אבל שני הצלילים הפשוטים הללו של "מלתעות" נותרו אחת היצירות המרשימות והמזוהות ביותר עם הקולנוע המודרני.


הנה המוסיקה מתוך הסרט "מלתעות":

https://youtu.be/BX3bN5YeiQs


סצנה מהסרט:

https://youtu.be/5tMqcARKRSE


שפילברג מספר:

https://youtu.be/BQKLJ2MuHvY

הציור של אדוורד מוּנק "הצעקה" (The scream) מצויר בסגנון אקספרסיוניסטי. הוא ממחיש את הכאב והאימה שמרגיש היוצר, מבלי לחשוש להבהיל את המתבונן.

"הצעקה" הוא חלק מסדרת רישומים וציורים בנושא והוא מבטא את רגשות האמן מבלי לייפות את המציאות או לרכך ולעדן אותה.

בניגוד לסברה שהצעקה היא צעקת הדמות שבציור, אמר הצייר הנורווגי מונק שערב אחד כשהלך עם שני חברים בזמן השקיעה, הוא ראה את השמיים הנצבעים בדם וחש באימה את הצעקה העצומה של הטבע.

בציור הוא ניסה להעביר היטב את האימה הזו, באמצעות ראש דמוי-גולגולת, או הדמויות המרוחקות שמדגישות את בדידותו של היחיד, הקווים המתפתלים שהם מעין הד לרעש הצעקה המאיים והגוונים המנוגדים בין הים הכחול לשמיים האדומים.

אגב, לעומת מצבו של מונק בחייו, כצייר עני שנותן תמונות שלו עבור ארוחות ערב במסעדה, בשנת 2012 נמכר "הצעקה" במכירה פומבית, ב-120 מליון דולר. זה הופך אותו לאחד הציורים הכי יקרים שנמכרו אי פעם. ישנן עוד 3 גירסאות של הציור במוזיאונים שונים בנורווגיה.

במהלך השנים "הצעקה" הפך לאייקון תרבותי ומודרני שמתחרה אפילו ב"מונה ליזה" בתור אחד הציורים המוכרים בעולם.

הציור זוכה לאינספור ציטוטים ומחוות, בכל תחום אפשרי - ממוצרי פנאי ועד לקולנוע. זוכרים את מותחן האימה ההוליוודי "צעקה" עם המסכה שלקוחה מהציור?


סיפורו של הציור "הצעקה":

https://youtu.be/7rDLIM5Ezmk


הסבר על הציור המפורסם:

https://youtu.be/vEqxZGY8VOk


סרטון אנימציה המחזיר לחיים את "הצעקה":

http://youtu.be/bWlNVyFn4qA


כך מתפתחת המסכה בסדרת סרטי "הצעקה" (לא לילדים):

https://youtu.be/_0vZbrO5HpI


דיווח על מכירת הציור ב-120 מיליון דולר:

https://youtu.be/j9yBOiKTSqY


ותכנית חינוכית על מונק (עברית):

https://youtu.be/xZCY4tKotVQ?long=yes

האם זה לא מופלא בעיניכם שלחן נוצרי עתיק מלווה את התרבות מאז ימי הביניים ועד ימינו ומככב באינספור סרטי קולנוע הוליוודיים?

שמו בלטינית "'דיאֶס אירֶה'" (Dies Irae), שפירושו "יום הזעם" או "יום עברה", מתוך המיסה הקתולית. המוטיב הזה לקוח במקור מתוך מזמור גריגוריאני עתיק, מהמאה ה-13 ואולי אף עתיק יותר. במיסה הנוצרית הקתולית הוא מתאר את "יום הדין האחרון", היום בו גוזר אלוהים את דינם של בני האדם - לגיהנום או לגן העדן.

מוסיקלית, ה-Dies Irae הוא מוטיב יורד, מינורי ונמוך - מתכון מוצלח למהלך מלודי פסימי ואפילו מאיים. הוא הולחן כאמור בימי הביניים, על ידי נזירים קתוליים. יש חוקרים המשערים שהמלחין הוא נזיר פרנציסקני בשם תומא מצ'לאנו, אבל יש כל כך מעט מידע שזו יכולה להיות אמת באותה מידה שזה יכול להיות לא אמת.

כך או כך, למלחינים של הקטע לא היה מושג מה יקרה אבל הם ידעו מה הם עושים. הלחן הזה היה אפקטיבי מהרגע הראשון והוא היה רגע מרכזי במיסה הנוצרית מאז.

למעשה, כבר 800 שנה שהמוטיב הזה מלווה את התרבות המערבית. הוא שב והופיע ביצירות קלאסיות. בין השאר ניתן למצוא אותו ברקוויאם של מוצרט, מסוף המאה ה-18, אצל ורדי ברקוויאם הנודע שלו ובסימפוניה הפנטסטית של ברליוז, במחצית הראשונה של המאה ה-19.

גם הקולנוע, אמנות צעירה יחסית, שאוהבת מוטיבים אפקטיביים, התחבר מאוד ובמיוחד לארבעת הצלילים הראשונים של המוטיב השימושי. כך עתיד ה"דיאס אירה" להפוך עם השנים למוטיב קולנועי שכיח. התפקיד שלו בסרטים ברור - לנבא מוות, זעם, יום הדין.

כבר בסרט הדיסטופי "מטרופוליס" משנות ה-30, הדיאס אירה עבד מצוין. הניכור והנבואה של פריץ לאנג, יוצר הסרט, התחברו היטב עם הצליל הקודר של ה'דיאֶס אירֶה' המופלא הזה.

מאז הוא לא מפסיק לחזור לפסקולים. הבמאי הגאון אינגמר ברגמן השתמש בו בסרט "החותם השביעי". הוא נוגן גם בפסקול "הגיבן מנוטרדאם" של וולט דיסני. מאוחר יותר זה יהפוך לנחשול. כמו בסרט האימה המובחר "הניצוץ", באחד מסרטי "מלחמת הכוכבים" ואפילו ב"מלך האריות" הנהדר של דיסני - בעשרות סרטים המוטיב המצמרר הזה שימש את מלחיני הסרטים לתת את נבואת המוות שלהם לצופים.

בחלקם הוא שקוף וברור, כמו ב"יום שישי ה-13", "הגולגולת הזועקת" ו"גרמלינס 2". באחרים, כמו "ואלס מפיסטו" או "מגרש השדים" המזוויע, הוא נסתר יותר ורק אוזן מנוסה יותר תצליח לזהותו.

אבל ממש כמו יום הדין הנוצרי, הדיאס אירה שם וממתין לכולנו שננהג יפה ונהיה בני אדם טובים. אחרת, מי יודע אם לא נצטרך לסבול את הלחן הזה גם בעולם הבא, כפסקול מותנו...


סיפור הדיאס אירה ואיך הוא שולב בסרטים:

https://youtu.be/-3-bVRYRnSM


ה-Dies irae מושר במזמור גרגוריאני:

https://youtu.be/sEUaT24B2U8


בתווים עתיקים:

https://youtu.be/dsn9LWh230k


פרנץ ליסט פותח איתו את"ריקוד המוות" שלו:

https://youtu.be/7nVmFlSV1ok


אצל מוצרט ברקוויאם הוא מועצם למקהלה:

https://youtu.be/RVc9G36uxPc


עם פתיחת הסרט המזוויע "הניצוץ":

https://youtu.be/g_nsZ8yt1KA


בצלילים הנמוכים בסרט "מלחמת הכוכבים":

https://youtu.be/j23bSfiYScI


כמה סרטים מפורסמים שבהם אף פותח המוטיב:

https://youtu.be/0hL1m4hGBVY


והמון סרטי אימה, כולל "מגרש השדים":

https://youtu.be/ZV60qfHhKI0

השיר "אלף-בית", שמוכר הרבה יותר כ"חדר קטן" הוא שיר של המשורר מרק ורשבסקי. הוא פורסם לראשונה בפולין בשנת 1901, כשיר באידיש שנקרא "אויפן פירפעטשיק", או בעברית "חדר קטן". הוא מספר על "החדר" הקטן שבו בוערת האש באח ובו מלמד הרבי את הילדים, הקינדערלך, את האלף בית בלשון הקודש, כדי שיידעו לקרוא בתורה.

אווירתו המתנגנת והפשוטה של השיר, שהושפע מאד ממקורות עממיים, הפכה אותו לשיר תקווה, שניחם את רוחם של היהודים במזרח אירופה, בימיהם הקשים לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה. לא סתם סימל השיר היהודי הנוגע ללב, את העיירה, או "השטעטל" היהודי. לרבים הוא הזכיר את חיי היהודים בגולה של מזרח אירופה, בזמנים שלפני השואה והאסון היהודי. מכאן מעמדו הנוסטלגי ומה שהפך אותו לשיר זיכרון לחיים שנכחדו.

הוא גם זכה לשלל תרגומים לעברית, בשמות נוספים כמו "צריף פשוט ודל", "חדר קטן צר" או סתם "חדר קטן".

בגרסת היידיש, השיר הזה ליווה את אחת הסצינות הקשות בסרט "רשימת שינלדר". בסצינה שמכונה על ידי רבים "הילדה באדום" צופה אוסקר שינדלר מראש הגבעה בזוועות שמתרחשות בגטו היהודי בקרקוב, כשהחיילים הנאצים מפנים את היהודים באלימות, אל הרכבות למחנות.

ילדה קטנה המופיעה רק היא בשמלה אדומה, רק היא בצבע בסרט שלם שכולו שחור לבן, ממקדת את עיני הצופים בטרגדיה ובשואה מנקודת המבט של היחיד, הרך מכל.


הילדה באדום מ"רשימת שינדלר":

https://youtu.be/no8jsmInwBQ


השיר אויפן פּריפּעטשיק (מתורגם):

https://youtu.be/LZ4QZ3Cch48?end=1m14s


וביצוע של אסתר עופרים:

https://youtu.be/OaZtt89fYAc

המערבון (Western film) הוא סוגה קולנועית, ז'אנר שיצא מאמריקה ומספרת סיפורים מהמערב הפרוע של ארצות הברית.

הדמויות הבולטות ואופייניות למערבונים הם הגיבור הבודד, הכנופיה, השריף של העיירה, מחפשי זהב, שודדים ופושעים.


#מאפייני המערבונים
בסוגת המערבונים בולטת דמותו של הגיבור הבודד, הקאובוי (Cow boy), כלומר הבוקר, מי שמסורתית היה רועה בקר (פרות ושוורים) ועובד למחייתו בחוות. במערבונים הוצגו הקאובוי כבוקרים, שהם גם לוחמים קשוחים.

בין הפריטים הבולטים בסיפורי המערב היו הסוס שעליו רוכבים כולם, כובע הבוקרים, אקדח התופי, בית המרזח (Saloon) אליו הם נכנסים כשמגיעים לעיירה ונופי המערב המדברי, שניתן לראות כמעט תמיד במערבונים.

בסרטי המערבונים נהגו לתאר את עלילותיהם וסיפורי האומץ והלוחמה של אקדוחנים קשוחים בערבות ועיירות מערב ארצות הברית, מי שמשליטים חוק, סדר ומוסר בעיירות הקטנות של האזור. על מתיישבים שהיגרו אז לאזור הספר המסוכן הזה ועל פושעים, שודדים ומשליטי אימה במרחבי המדבר והערבות של הסביבה.


#עלילות המערבונים
הארכיטיפ הבולט במערבון הוא של הקאובוי הבודד, אם זה שריף או לוחם קשוח שחייו מלאי הרפתקאות ועניין. רכיב על סוסו, הוא מסתובב במדבריות ובין העיירות של מערב ארצות הברית ונלחם נגד אויבים שונים. אם אלו פושעים, כנופיות, מחפשי זהב מפרי חוק, אינדיאנים וכדומה.

אגב, במערבונים יש המון רומנטיקה סביב דמות הקאובוי. במציאות היה הקאובוי של אותה תקופה אדם שחי חיים די אפורים, אולי אפילו משעממים, מי שמקצועו היה בעיקר לרעות את הבקר בחוות הגדולות.


#גיבורי המערבונים
בין שלל כוכבי המערבונים של שנות ה-50 עד 70, נזכיר את כוכב המערבונים קלינט איסטווד, שחקן יפה ומרשים במיוחד, שכיכב במערבון שנחשב הטוב בכל הזמנים, "הטוב, הרע והמכוער". בזקנתו, אגב, הוא הפך לאחד מגדולי הבימאים בהוליווד. איסטווד זכור בתור מי שאמר פעם שביחד עם מוסיקת הג'אז, המערבון הוא אחת משתי התרומות החשובות ביותר של ארצות הברית לתרבות העולמית.

עוד מהשחקנים המפורסמים שכיכבו במערבונים ידועים הם גרי קופר, ג'ון וויין, צ'ארלס ברונסון, קירק דאגלס, ג'וליאנו ג'אמה, ברט לנקסטר, גלן פורד, לי ואן-קליף, אלי וולך, הנרי פונדה, יול ברינר, רוברט דובאל, רוברט מיצ'ם, ריצ'רד וידמארק, וולטר ברנן וג'יימס סטיוארט.

המערבון הראשון בתולדות הקולנוע הוא "שוד הרכבת הגדול" שיצר אדווין פורטר בשנת 1903.


#היסטוריה
עידן השיא של פריחת המערבונים נמשך עד שנות השבעים של המאה הקודמת, כולל ב"מערבוני הספגטי" של הקולנוע האיטלקי. תחייה מחודשת של הז'אנר נרשמה גם במאה ה-21, עם מערבונים בולטים, כמו "רוקד עם זאבים", "סילברדו", "אקדוחנים צעירים", "מלאכים נופלים" ועוד.

תת-סוגה חדשה אף יותר של סרטי מערבון זכתה לכינוי "המערבון החדש". בסרטים כמו ארץ קשוחה, לוגן, היו זמנים בהוליווד, ו"באש ובמים" יש מצד אחד שימוש בעיצוב ובמאפיינים של המערבון הקלאסי. מנגד, יש בהם אלמנטים פחות תמימים ויותר ספקניים לעומת המערבון הקלאסי וסרטי הספגטי.


המערבון האולטימטיבי, סרט הפולחן וכנראה גדול המערבונים - "הטוב, הרע והמכוער" מ-1966 (עברית):

https://youtu.be/-RvRVW6Ue-U


"שוד הרכבת הגדול" המערבון הראשון בתולדות הקולנוע מ-1903:

https://youtu.be/y3jrB5ANUUY


גרי קופר "בצהרי היום", גיבור אופייני שמחפש צדק תוך לקיחת החוק, כמעין נביא מודרני:

https://youtu.be/g9CR_tib0CA


סצנת חובה במערבון היא קרב האקדחים וכאן 3 נגד 1 שהוא צ'רלס ברונסון:

https://youtu.be/uhYLfK8GSr0


המונטאז' מסצנת הרכבת במערבון המצליח "בצהרי היום" (1952) עם גרי קופר:

https://youtu.be/mOuvcMkaXUU


"ג'וני גיטאר" מ-1954, רומנטיזציה עם שיר נושא שתפס:

https://youtu.be/-zOXD5GH8Ok


הקדימון של "בעבור חופן דולרים" בכיכובו של קלינט איסטווד מ-1964 (מתורגם):

https://youtu.be/scPt9Xj0oxk


הנה כמה מהטובים ביותר באוקיינוס המערבונים הנפלאים:

https://youtu.be/wAMwmfkZ6_8?long=yes


בסרטו של ג'ון פורד מ-1939 "מרכבת הדואר" הפך ג'ון וויין לכוכב:

https://youtu.be/rAABRE_Bubo?long=yes


ומערבון נוסף ומלא "באפלו ביל":

https://youtu.be/o9N7CCcLAkI?long=yes