שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי צלחת הטאלי של ההודים?
צלחת הטאלי (Thali) ההודית היא חוויה קולינרית ותרבותית מדהימה. ייחודית למדינת הענק הזו, הטאלי מציעה דרך נפלאה לחוות בארוחה אחת, על צלחת מחולקת, את העושר האדיר של המטבח ההודי.
כל רכיב בטאלי נבחר בקפידה, במטרה ליצור ארוחה מאוזנת ומזינה, המשקפת את הפילוסופיה ההודית של הרמוניה תזונתית וערך תזונתי מעולה.
כשמדברים על טאלי מדברים על ארוחה שלמה. על צלחת מחולקת אחת היא כוללת מגוון מרשים של טעמים וטקסטורות. כל אלה מוגשים היום על מגש עגול וגדול, בדרך כלל עשוי מתכת.
ההודים העניים נהגו ועד היום מגישים אותו על עלה גדול ואוכלים אותו ביד. האכילה בידיים, לרוב ביד ימין, היא חלק מהחוויה האותנטית של הודו.
הטאלי מציגה בדרך כלל אורז, במרכז הצלחת, כשהוא מוקף מסביב במבחר תבשילים קטנים המייצגים את כל מגוון הטעמים של האוכל ההודי הנהדר - מתוק, חמוץ, מלוח, מר וכמובן - חריף.
בדרך כלל נכללים בטאלי תבשיל ירקות שנקרא "סאבג'י", מגוון סוגי קארי, תבשיל עדשים שנקרא אצלם "דאל", צ'אטני, יוגורט "קֶארד" או ראיטה לוויסות החריפות וצ'פאטי (פיתה דקיקה שנאפית מעל האש, או נאן שהם מיני לחם הודי.
מרקם מעניין מוסיף לארוחת הטאלי הפפאד, שהוא מעין קרקר מקומי פריך וקראנצ'י.
גורם מעניין מאוד בטאלי הוא המקומיות שלה. מדובר במגוון שמשתנה לפי האזור. המבנה הבסיסי שלה תמיד דומה, אך התכולה משתנה בהודו מאזור לאזור. בהשוואה בין צלחות טאלי באזורי הודו השונים, ניכרים הטעמים והמסורות הייחודיים של כל אזור ומקום.
בסוף, הטאלי היא לא רק ארוחה, אלא ייצוג נפלא של המגוון והעושר שבתרבות ההודית. אין כמעט פועל בתת-היבשת ההודית שארוחת טאלי אינה הארוחה היומית שלו.
זו ארוחה עם אמירה תרבותית עממית, שמדגישה את חשיבות האיזון בחיים ואת האהבה העמוקה לאוכל טוב ורב צדדים וטעמים.
הנה הסבר על הטאלי של הודו (עברית):
https://youtu.be/K-GuoPd2OP0
הטאלי זה אוכל רחוב מוביל בהודו:
https://youtu.be/ZK7rF23rW-U
כך אוכלים אותו:
https://youtu.be/RXp1ndWek_M
מנת ענק של טאלי:
https://youtu.be/kASNJiWuvDY?long=yes
ופרק טלוויזיה על אוכל רחוב במומבאי שבהודו (מתורגם):
https://youtu.be/GDpGxEeJdvo?long=yes
מהי הצמחונות שבה לא אוכלים בשר?
לא חסרו במהלך ההיסטוריה אנשים שלא אכלו בעלי חיים, אבל צמחונות (veggie) היא הרבה יותר מסתם הימנעות מאכילת בשר. מדובר בתנועה עתיקת יומין, שראשיתה בתרבויות העתיקות של הודו ויוון. ראשון הצמחונים הידוע הוא הפילוסוף היווני פיתגורס, שכבר במאה ה-6 לפני הספירה יצר קהילה שלמה שהאמינה בקדושת החיים של כל היצורים ודגלה בתזונה צמחונית. עד מאה ה-19 הצמחונות נקראה על שמו "דיאטת פיתגורס".
גם בהודו העתיקה, בדתות כמו ההינדואיזם, הבודהיזם והג'ייניזם, קידשו את העקרון של אי-פגיעה בכל צורות החיים, מה שנקרא אצלם "אהימסה".
עוד צמחוני שטען שכבני אדם לא קיבלנו זכות מלידה לאכול בעלי חיים היה האמן והמדען הנודע לאונרדו דה וינצ'י. הפילוסופים עמנואל קאנט ורנה דקארט חשבו ההיפך וידעו לנמק מדוע לבני האדם אין כל חובות אתיים כלפי בעלי חיים.
המהפכה הצמחונית המודרנית החלה להתגבש באנגליה בשנת 1847, עם הקמת האגודה הצמחונית הבריטית (The Vegetarian Society). מטרת האגודה הייתה ללמד ולהוכיח שאפשר להיות בריאים גם מבלי לאכול בשר.
אישים מפורסמים בתקופה הזו ואילך היו הסופר לב טולסטוי (Leo Tolstoy), שוויתר על בשר, בכדי שלא להתאכזר לבעלי חיים. הוא טען שאכילה כזו מובילה לרגשות חייתיים.
גם גדול המדע אלברט איינשטיין, שכמעט כל ערך שני באאוריקה מזכיר אותו איכשהו. עוד צמחוני דגול היה המנהיג ההודי המפורסם מהטמה גנדי (Mahatma Gandhi). כל הידוענים הללן הפכו לשגרירי אורח החיים הצמחוני והשפיעו בכך על מיליונים ברחבי העולם..
הקהילה הצמחונית של המאה ה-21 מתאפיינת בגיוון ובחדשנות. בין היתר היא כוללת שפים מובילים המפתחים מטבח צמחוני גורמה, מדענים העוסקים בפיתוח חלבונים אלטרנטיביים ופעילים חברתיים המקדמים מודעות סביבתית.
#האקלים
המעבר לצמחונות הפך מבחירה שולית לתנועה גלובלית המשפיעה על תעשיית המזון, על הכלכלה העולמית ועל עתיד כדור הארץ. גם משבר האקלים המחריף והתפקיד שממלאת תעשיית הבשר בו הביאו רבים לצמחונות ולחיזוק הבחירה הזו. יש טענה שבכל שעה נשחטים לאכילה 500 אלף בעלי חיים בארה"ב לבדה.
המעבר לצמחונות הוא החלטה אישית ואתית שכל אדם מקבל בעצמו. המגוון העצום של אפשרויות התזונה כיום מראה שזו בחירה שהולכת ומתחזקת. היא גם מעצבת מחדש את הרגלי התזונה בעולם המודרני וגם מציעה פתרונות שמתיישרים היטב עם האתגרים הסביבתיים של המאה ה-21.
לפי נתוני האו"ם משנת 2021, תעשיית הבשר אחראית ל-14.5% מפליטות גזי החממה העולמיות, נתון שהופך את המעבר לצמחונות לצעד משמעותי במאבק במשבר האקלים. לא מעט חוקרים טוענים שבתזונה צמחונית ניתן יהיה להזין יותר אנשים מאשר בתזונה המבוססת על בשר. מנגד, גורסים מדענים אחרים שאכילת בשר היא מכרעת לאבולוציה האנושית ושהמוח האנושי לא יכול היה להתפתח ולהגיע ליכולות של הומו ספיאנס, "האדם החושב", באכילה טבעונית או צמחונית בלבד.
בישראל, התנועה הצמחונית החלה לצבור תאוצה בשנות ה-70 של המאה ה-20, עם הקמת אגודת "אנונימוס" לזכויות בעלי חיים. כיום, ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם באחוז הצמחונים באוכלוסייה, עם כ-13% מהאוכלוסייה המגדירים עצמם כצמחונים או טבעונים.
#סוגי צמחונות
הצמחונות המודרנית מתחלקת למספר זרמים: לקטו-אובו צמחונות (הכוללת ביצים ומוצרי חלב),
פסקטריאנות היא צמחונות שכוללת גם דגים. הפסקטריאנים (Pescetarians) הם צמחונים שאוכלים דגים. מקור המונח בשנת 1993, משילוב של המילה האיטלקית לדגים, Pesce, עם המילה האנגלית Vegetrian, צמחוני.
הטבעונות היא הסוג שנמנע הימנעות מוחלטת ממוצרים מן החי. טבעונים לא נמנעים רק מבשר, אלא גם ממוצרים שהופקו מן החי, כמו חלב, ביצים ורבים מהם גם מדבש.
פירותניים (Fruitarian) הם צמחונים שאוכלים רק פירות, אגוזים, זרעים ומוצרים מהצומח, כאלו שנקטפו, אך מבלי להרוג את הצמח. יש אף מי שמחמירים וניזונים רק ממה שנפל אל הארץ.
התזונה הצמחונית עשירה במקורות חלבון כמו קינואה (22 גרם חלבון ל-100 גרם), עדשים (18 גרם חלבון ל-100 גרם) וטופו (17 גרם חלבון ל-100 גרם).
#תעשיה ללא בשר ומזון מן החי
תעשיית המזון המודרנית חוללה מהפכה בתחום הצמחונות. חברות רבות, כמו "ביונד מיט" (Beyond Meat), ו"אימפוסיבל פודס" (Impossible Foods), פיתחו תחליפי בשר מתקדמים המדמים את טעם הבשר ומרקמו.
הנה ניסוי מחשבתי על עולם שכולו צמחוניים (מתורגם):
https://youtu.be/ANUoAdXfA60
כיום יודעים להגיע למוצרים צמחוניים מדהימים שמרגישים ובעלי טעם ממש כשל בשר:
https://youtu.be/ebNeUihciDI
הנתונים המחקריים מחזקים את התזונה ללא בשר - בתנאי שהתזונה הזו מאוזנת (עברית):
https://youtu.be/GAmhe7nLw1s
וגם לצמחונים - קצת הומור לא מזיק (עברית):
https://youtu.be/vQgkym_CY6M
מאיפה בא המנגו?
הוא הפרי הלאומי של הודו, פקיסטן והפיליפינים והעץ שלו נחשב לעץ הלאומי של בנגלדש. הוא עץ שידועים כ-35 זנים שלו ומדובר בעץ טרופי, מה שאומר שהוא גדל באזורים הטרופיים של הודו, סין והמרחב שבסביבתן.
יודעים מיהו? - רמז: זה כתוב בכותרת... נכון!
מנגו (Mango) הוא אחד הפירות האהובים בעולם. אין מי שטעם מפרי עץ המנגו ולא התאהב בטעם המתוק והמוצלח שלו. זהו העץ שתורבת והופץ למספר המקומות הגדול בתבל. הוא מצוין כמו שהוא, בתור גלידה איטלקית או בקינוחים עתירי מתיקות וכך מזהים אותו בכל מקום. הוא כבר מזמן לא פרי אקזוטי בעולם - בכל מקום הפך המנגו כבר מזמן פרי נפוץ כמו הבננה והתפוח.
המנגו נולד בדרום אסיה. יש למעלה מ-2,000 זני מנגו בעולם. הוא בריא מאד. לא רבים יודעים שיש בו פי 20 ויטמין A מאשר תפוז, שכל כך מזוהה בעינינו עם ויטמינים. הוא גם שופע בנוגדי חמצון שמונעים סרטן. אפילו הקליפה שלו, שכולם זורקים בהתלהבות לאשפה, היא לא רק אכילה, אלא גם תורמת לחיזוק המערכת החיסונית ויכולה אף לסייע לעצירה של גידולים סרטניים.
גם במטבח הוא שונה מהתדמית המתוקה והקינוחית שמזוהה איתו כל כך. ההודים מכינים ממנו מאכלים רבים, רובם לאו דווקא מתוקים. באסיה משתמשים בדרך כלל במנגו כשהוא כבוש או מוחמץ. כך למשל העמבה ההודית, שהגיעה גם לארץ ונקלטה אצלנו יפה, מתבססת על המנגו.
בכלל, בישראל מגדלים המון מנגו, בעיקר בצפון הארץ ובסביבות הכנרת. חלק גדול מהפירות הללו עובר לייצוא לחו"ל, אבל גם אנחנו נהנים ממנגו מעולה, במיוחד מנגו מאיה הפופולרי בישראל.
הנה הכל על המנגו:
https://youtu.be/0kQNSe17FZY
פירות מנגו על העצים בהודו:
https://youtu.be/pfRP_qHUeFQ
כך חותכים מנגו אצלנו:
https://youtu.be/yE0NGXZ_HBs
שיטה מדהימה לחתוך מנגו (עברית):
https://www.youtube.com/watch?v=jyrnOyx_ocI
כך שימש המנגו ככלי תעמולה בסין הקומוניסטית:
https://youtu.be/BGxYMTftuzw
מנגו בהודו:
https://youtu.be/VHmPVZPECZU
במקסיקו:
https://youtu.be/b84xknGwkF8
ולא פלא ששלישיית מנגו שנקראה על שמו, לבשה בגדים בצבעיו:
https://youtu.be/6NN6LaMK_tc
מדוע התבלינים כה חשובים לאדם?
להבדיל מצמחי התבלין (herbs), שרובם גדלים באגן הים התיכון והעלים שלהם הם העניין, תבלינים (Spices) הם חומרי הטעם שמצויים בחלקי הצמח שאינם העלים.
מאילו חלקים בצמח מייצרים תבלינים? - זה משתנה מתבלין לתבלין. הקינמון, למשל, מופק מקליפת העץ, הג'ינג'ר מקורו מהשורשים, הפלפל בא מהפירות החריפים ואת הזעפרן מפיקים מאבקנים.
מרבית התבלינים נועדו להגן, בעצם, על הצמח מפני חרקים. הם מרחיקים אותם ומונעים את אכילת הזרעים וליכוך הפירות או חלקי הצמח.
תבלינים הם מרכיב משמעותי במזון העולמי. הם מוסיפים טעם, ריח וצבע לאוכל. אבל יש להם גם מרכיבים בריאים. כך, למשל, מוסיפים תבלינים נפוצים למרק, כמו ג'ינג'ר, קינמון, בצל, הל, שום, פלפל שחור וכורכום, לא רק טעם, אלא גם יתרונות בריאותיים.
אבל זה לא הכל. רבים סבורים שחשיבותם של התבלינים בעולם העתיק נובע רק מטעמו של האוכל המתובל, אבל האמת היא שהתבלינים בעבר שימשו כדי לשמר את המזון ושמרו על בריאותם של אנשי התקופה.
בהיעדר מקררים ואמצעי שימור דומים, בשר הציד ובשרן של בהמות המשק הגדולות היה תופס תוך זמן קצר חיידקים וגם פטריות היו מתפתחות עליו והופכות אותו לא אכיל ומסוכן. תבלינים שונים, למשל מלח, שימרו או התיימרו לשמר את הבשר ומאכלים נוספים, הרגו חיידקים ומנעו מחלות ומוות.
אז כשהוסיפו לאוכל תבלינים כמו הל, וניל, ציפורן ורבים אחרים, הם שימרו, או חשבו שהם משמרים את מזונם.
למה חשבו? - כי יש שאומרים שלא יכולת שימור יש לתבלין, אלא בעיקר יכולת להעשיר את טעמו של האוכל ובכך להאפיל על הטעם הרע שבמזון מקולקל.
#התבלינים מניעים את הקולוניאליזם
מעבר לתוספת הטעם שלהם למזון ובצד היתרונות הבריאותיים שלהם, מאז ומתמיד היו התבלינים הרבה יותר מאשר אותה תוספת למזון האנושי. למעשה, אם רוצים להבין את ההיסטוריה העתיקה, בת אלפי השנים האחרונות, חייבים להבין כיצד התבלינים הם שהניעו אותה.
אז כן. התבלינים הם המנוע של חלק משמעותי בהיסטוריה העולמית. כי אם מאז הומצא המנוע ונולדה מערכת החשמל היה זה הנפט שהיווה את המשאב הנחשק לאומות השונות, בעבר היו אלה דווקא התבלינים, שאומות וכלכלות חיפשו ואם מצאו כיצד לשלוט ביבוא או ייצור שלהם, אז גם נבנו מהם.
למעשה, התבלינים הם שגרמו לאירופה לחפש את הדרכים הכי קצרות להודו. מאז שהחלה להכתב ההיסטוריה, היה המזרח הרחוק האזור בו פרחו ונולדו מרבית התבלינים, כשהאזור של הודו וסביבתה היה המקור שלהם לעולם.
דורות רבים, מאז אלכסנדר מוקדון והתקופה ההלניסטית, הובילו תבלינים בשיירות - מהודו לאירופה. סוחרים קדמונים עשו זאת בנתיבים יבשתיים שקיבלו את הכינוי הכולל "דרך המשי".
אך השתלטות האימפריה העות'מנית על חלק משמעותי בנתיב היבשתי הזה חסמה את הקשר הזה מאירופה להודו ואילצה את הפורטוגלים לפנות לדרך הים.
בימי קדם נועדו רבים מהמסעות של ספינות גילוי למרחקים, כמו גם כיבושים, כלכלה והסכמים מדיניים למטרות של יבוא תבלינים מהמזרח. אומות וממלכות שהצליחו להגיע למקורות התבלינים ולארצות שבהן גידלו אותם, היו לאימפריות אדירות. אחרות, שלא הגיעו לשם, נאלצו לסחור עימן ולשלם מחירים גבוהים ואף מופקעים על התבלינים הנחשקים שרצו למאכליהן.
הספנים ומגלי הארצות הכי ידועים, כולל מגלן, וסקו דה גאמה, קולומבוס ואחרים - כולם חיפשו את הנתיבים להודו ולמקומות במזרח הרחוק, בעיקר בשל התבלינים שהיו בהם בשפע.
קשה שלא לזכור שאמריקה התגלתה כי קולומבוס הפליג מערבה בתקווה למצוא נתיב מהיר וקל יותר להודו, מולדת התבלינים. מאותה סיבה יצא גם פרדיננד מגלן עם ספינותיו, אל איי התבלינים שבמזרח.
קשה אולי להאמין שהקולוניאליזם נולד מהצורך בתבלינים, אבל הצורך בהם הוא שהוביל להשתלטות ארצות אירופה הימיות של ימי קדם על ארצות רחוקות ולהפיכתן לקולוניות שלהן, בעיקר בכדי ליהנות מהתבלינים שהן גידלו.
הנה ההיסטוריה של התבלינים (מתורגם):
https://youtu.be/2sziIUZgdgk
תבלינים בישראל והמשמעות שלהם כאן (עברית):
https://youtu.be/66qgh5u-yDg?t=8m42s&end=13m36s
היצוא המצטיין של העיר קרלה, בירת עולם התבלינים וספקית תבליני הודו:
https://youtu.be/YP8l8OU3lyU
מטעי התה העצומים של סרי לנקה:
https://youtu.be/4597xrfO1BM
תבלינים בשוק בעיר אסואן שבמצרים:
https://youtu.be/r1RpiukbYsE
וסרטון תיעודי על התבלינים, תפקידם וכיצד הניעו את ההיסטוריה האנושית:
https://youtu.be/E1mMgwp7iaE?long=yes
אוכל הודי
צלחת הטאלי (Thali) ההודית היא חוויה קולינרית ותרבותית מדהימה. ייחודית למדינת הענק הזו, הטאלי מציעה דרך נפלאה לחוות בארוחה אחת, על צלחת מחולקת, את העושר האדיר של המטבח ההודי.
כל רכיב בטאלי נבחר בקפידה, במטרה ליצור ארוחה מאוזנת ומזינה, המשקפת את הפילוסופיה ההודית של הרמוניה תזונתית וערך תזונתי מעולה.
כשמדברים על טאלי מדברים על ארוחה שלמה. על צלחת מחולקת אחת היא כוללת מגוון מרשים של טעמים וטקסטורות. כל אלה מוגשים היום על מגש עגול וגדול, בדרך כלל עשוי מתכת.
ההודים העניים נהגו ועד היום מגישים אותו על עלה גדול ואוכלים אותו ביד. האכילה בידיים, לרוב ביד ימין, היא חלק מהחוויה האותנטית של הודו.
הטאלי מציגה בדרך כלל אורז, במרכז הצלחת, כשהוא מוקף מסביב במבחר תבשילים קטנים המייצגים את כל מגוון הטעמים של האוכל ההודי הנהדר - מתוק, חמוץ, מלוח, מר וכמובן - חריף.
בדרך כלל נכללים בטאלי תבשיל ירקות שנקרא "סאבג'י", מגוון סוגי קארי, תבשיל עדשים שנקרא אצלם "דאל", צ'אטני, יוגורט "קֶארד" או ראיטה לוויסות החריפות וצ'פאטי (פיתה דקיקה שנאפית מעל האש, או נאן שהם מיני לחם הודי.
מרקם מעניין מוסיף לארוחת הטאלי הפפאד, שהוא מעין קרקר מקומי פריך וקראנצ'י.
גורם מעניין מאוד בטאלי הוא המקומיות שלה. מדובר במגוון שמשתנה לפי האזור. המבנה הבסיסי שלה תמיד דומה, אך התכולה משתנה בהודו מאזור לאזור. בהשוואה בין צלחות טאלי באזורי הודו השונים, ניכרים הטעמים והמסורות הייחודיים של כל אזור ומקום.
בסוף, הטאלי היא לא רק ארוחה, אלא ייצוג נפלא של המגוון והעושר שבתרבות ההודית. אין כמעט פועל בתת-היבשת ההודית שארוחת טאלי אינה הארוחה היומית שלו.
זו ארוחה עם אמירה תרבותית עממית, שמדגישה את חשיבות האיזון בחיים ואת האהבה העמוקה לאוכל טוב ורב צדדים וטעמים.
הנה הסבר על הטאלי של הודו (עברית):
https://youtu.be/K-GuoPd2OP0
הטאלי זה אוכל רחוב מוביל בהודו:
https://youtu.be/ZK7rF23rW-U
כך אוכלים אותו:
https://youtu.be/RXp1ndWek_M
מנת ענק של טאלי:
https://youtu.be/kASNJiWuvDY?long=yes
ופרק טלוויזיה על אוכל רחוב במומבאי שבהודו (מתורגם):
https://youtu.be/GDpGxEeJdvo?long=yes
לא חסרו במהלך ההיסטוריה אנשים שלא אכלו בעלי חיים, אבל צמחונות (veggie) היא הרבה יותר מסתם הימנעות מאכילת בשר. מדובר בתנועה עתיקת יומין, שראשיתה בתרבויות העתיקות של הודו ויוון. ראשון הצמחונים הידוע הוא הפילוסוף היווני פיתגורס, שכבר במאה ה-6 לפני הספירה יצר קהילה שלמה שהאמינה בקדושת החיים של כל היצורים ודגלה בתזונה צמחונית. עד מאה ה-19 הצמחונות נקראה על שמו "דיאטת פיתגורס".
גם בהודו העתיקה, בדתות כמו ההינדואיזם, הבודהיזם והג'ייניזם, קידשו את העקרון של אי-פגיעה בכל צורות החיים, מה שנקרא אצלם "אהימסה".
עוד צמחוני שטען שכבני אדם לא קיבלנו זכות מלידה לאכול בעלי חיים היה האמן והמדען הנודע לאונרדו דה וינצ'י. הפילוסופים עמנואל קאנט ורנה דקארט חשבו ההיפך וידעו לנמק מדוע לבני האדם אין כל חובות אתיים כלפי בעלי חיים.
המהפכה הצמחונית המודרנית החלה להתגבש באנגליה בשנת 1847, עם הקמת האגודה הצמחונית הבריטית (The Vegetarian Society). מטרת האגודה הייתה ללמד ולהוכיח שאפשר להיות בריאים גם מבלי לאכול בשר.
אישים מפורסמים בתקופה הזו ואילך היו הסופר לב טולסטוי (Leo Tolstoy), שוויתר על בשר, בכדי שלא להתאכזר לבעלי חיים. הוא טען שאכילה כזו מובילה לרגשות חייתיים.
גם גדול המדע אלברט איינשטיין, שכמעט כל ערך שני באאוריקה מזכיר אותו איכשהו. עוד צמחוני דגול היה המנהיג ההודי המפורסם מהטמה גנדי (Mahatma Gandhi). כל הידוענים הללן הפכו לשגרירי אורח החיים הצמחוני והשפיעו בכך על מיליונים ברחבי העולם..
הקהילה הצמחונית של המאה ה-21 מתאפיינת בגיוון ובחדשנות. בין היתר היא כוללת שפים מובילים המפתחים מטבח צמחוני גורמה, מדענים העוסקים בפיתוח חלבונים אלטרנטיביים ופעילים חברתיים המקדמים מודעות סביבתית.
#האקלים
המעבר לצמחונות הפך מבחירה שולית לתנועה גלובלית המשפיעה על תעשיית המזון, על הכלכלה העולמית ועל עתיד כדור הארץ. גם משבר האקלים המחריף והתפקיד שממלאת תעשיית הבשר בו הביאו רבים לצמחונות ולחיזוק הבחירה הזו. יש טענה שבכל שעה נשחטים לאכילה 500 אלף בעלי חיים בארה"ב לבדה.
המעבר לצמחונות הוא החלטה אישית ואתית שכל אדם מקבל בעצמו. המגוון העצום של אפשרויות התזונה כיום מראה שזו בחירה שהולכת ומתחזקת. היא גם מעצבת מחדש את הרגלי התזונה בעולם המודרני וגם מציעה פתרונות שמתיישרים היטב עם האתגרים הסביבתיים של המאה ה-21.
לפי נתוני האו"ם משנת 2021, תעשיית הבשר אחראית ל-14.5% מפליטות גזי החממה העולמיות, נתון שהופך את המעבר לצמחונות לצעד משמעותי במאבק במשבר האקלים. לא מעט חוקרים טוענים שבתזונה צמחונית ניתן יהיה להזין יותר אנשים מאשר בתזונה המבוססת על בשר. מנגד, גורסים מדענים אחרים שאכילת בשר היא מכרעת לאבולוציה האנושית ושהמוח האנושי לא יכול היה להתפתח ולהגיע ליכולות של הומו ספיאנס, "האדם החושב", באכילה טבעונית או צמחונית בלבד.
בישראל, התנועה הצמחונית החלה לצבור תאוצה בשנות ה-70 של המאה ה-20, עם הקמת אגודת "אנונימוס" לזכויות בעלי חיים. כיום, ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם באחוז הצמחונים באוכלוסייה, עם כ-13% מהאוכלוסייה המגדירים עצמם כצמחונים או טבעונים.
#סוגי צמחונות
הצמחונות המודרנית מתחלקת למספר זרמים: לקטו-אובו צמחונות (הכוללת ביצים ומוצרי חלב),
פסקטריאנות היא צמחונות שכוללת גם דגים. הפסקטריאנים (Pescetarians) הם צמחונים שאוכלים דגים. מקור המונח בשנת 1993, משילוב של המילה האיטלקית לדגים, Pesce, עם המילה האנגלית Vegetrian, צמחוני.
הטבעונות היא הסוג שנמנע הימנעות מוחלטת ממוצרים מן החי. טבעונים לא נמנעים רק מבשר, אלא גם ממוצרים שהופקו מן החי, כמו חלב, ביצים ורבים מהם גם מדבש.
פירותניים (Fruitarian) הם צמחונים שאוכלים רק פירות, אגוזים, זרעים ומוצרים מהצומח, כאלו שנקטפו, אך מבלי להרוג את הצמח. יש אף מי שמחמירים וניזונים רק ממה שנפל אל הארץ.
התזונה הצמחונית עשירה במקורות חלבון כמו קינואה (22 גרם חלבון ל-100 גרם), עדשים (18 גרם חלבון ל-100 גרם) וטופו (17 גרם חלבון ל-100 גרם).
#תעשיה ללא בשר ומזון מן החי
תעשיית המזון המודרנית חוללה מהפכה בתחום הצמחונות. חברות רבות, כמו "ביונד מיט" (Beyond Meat), ו"אימפוסיבל פודס" (Impossible Foods), פיתחו תחליפי בשר מתקדמים המדמים את טעם הבשר ומרקמו.
הנה ניסוי מחשבתי על עולם שכולו צמחוניים (מתורגם):
https://youtu.be/ANUoAdXfA60
כיום יודעים להגיע למוצרים צמחוניים מדהימים שמרגישים ובעלי טעם ממש כשל בשר:
https://youtu.be/ebNeUihciDI
הנתונים המחקריים מחזקים את התזונה ללא בשר - בתנאי שהתזונה הזו מאוזנת (עברית):
https://youtu.be/GAmhe7nLw1s
וגם לצמחונים - קצת הומור לא מזיק (עברית):
https://youtu.be/vQgkym_CY6M
הוא הפרי הלאומי של הודו, פקיסטן והפיליפינים והעץ שלו נחשב לעץ הלאומי של בנגלדש. הוא עץ שידועים כ-35 זנים שלו ומדובר בעץ טרופי, מה שאומר שהוא גדל באזורים הטרופיים של הודו, סין והמרחב שבסביבתן.
יודעים מיהו? - רמז: זה כתוב בכותרת... נכון!
מנגו (Mango) הוא אחד הפירות האהובים בעולם. אין מי שטעם מפרי עץ המנגו ולא התאהב בטעם המתוק והמוצלח שלו. זהו העץ שתורבת והופץ למספר המקומות הגדול בתבל. הוא מצוין כמו שהוא, בתור גלידה איטלקית או בקינוחים עתירי מתיקות וכך מזהים אותו בכל מקום. הוא כבר מזמן לא פרי אקזוטי בעולם - בכל מקום הפך המנגו כבר מזמן פרי נפוץ כמו הבננה והתפוח.
המנגו נולד בדרום אסיה. יש למעלה מ-2,000 זני מנגו בעולם. הוא בריא מאד. לא רבים יודעים שיש בו פי 20 ויטמין A מאשר תפוז, שכל כך מזוהה בעינינו עם ויטמינים. הוא גם שופע בנוגדי חמצון שמונעים סרטן. אפילו הקליפה שלו, שכולם זורקים בהתלהבות לאשפה, היא לא רק אכילה, אלא גם תורמת לחיזוק המערכת החיסונית ויכולה אף לסייע לעצירה של גידולים סרטניים.
גם במטבח הוא שונה מהתדמית המתוקה והקינוחית שמזוהה איתו כל כך. ההודים מכינים ממנו מאכלים רבים, רובם לאו דווקא מתוקים. באסיה משתמשים בדרך כלל במנגו כשהוא כבוש או מוחמץ. כך למשל העמבה ההודית, שהגיעה גם לארץ ונקלטה אצלנו יפה, מתבססת על המנגו.
בכלל, בישראל מגדלים המון מנגו, בעיקר בצפון הארץ ובסביבות הכנרת. חלק גדול מהפירות הללו עובר לייצוא לחו"ל, אבל גם אנחנו נהנים ממנגו מעולה, במיוחד מנגו מאיה הפופולרי בישראל.
הנה הכל על המנגו:
https://youtu.be/0kQNSe17FZY
פירות מנגו על העצים בהודו:
https://youtu.be/pfRP_qHUeFQ
כך חותכים מנגו אצלנו:
https://youtu.be/yE0NGXZ_HBs
שיטה מדהימה לחתוך מנגו (עברית):
https://www.youtube.com/watch?v=jyrnOyx_ocI
כך שימש המנגו ככלי תעמולה בסין הקומוניסטית:
https://youtu.be/BGxYMTftuzw
מנגו בהודו:
https://youtu.be/VHmPVZPECZU
במקסיקו:
https://youtu.be/b84xknGwkF8
ולא פלא ששלישיית מנגו שנקראה על שמו, לבשה בגדים בצבעיו:
https://youtu.be/6NN6LaMK_tc
להבדיל מצמחי התבלין (herbs), שרובם גדלים באגן הים התיכון והעלים שלהם הם העניין, תבלינים (Spices) הם חומרי הטעם שמצויים בחלקי הצמח שאינם העלים.
מאילו חלקים בצמח מייצרים תבלינים? - זה משתנה מתבלין לתבלין. הקינמון, למשל, מופק מקליפת העץ, הג'ינג'ר מקורו מהשורשים, הפלפל בא מהפירות החריפים ואת הזעפרן מפיקים מאבקנים.
מרבית התבלינים נועדו להגן, בעצם, על הצמח מפני חרקים. הם מרחיקים אותם ומונעים את אכילת הזרעים וליכוך הפירות או חלקי הצמח.
תבלינים הם מרכיב משמעותי במזון העולמי. הם מוסיפים טעם, ריח וצבע לאוכל. אבל יש להם גם מרכיבים בריאים. כך, למשל, מוסיפים תבלינים נפוצים למרק, כמו ג'ינג'ר, קינמון, בצל, הל, שום, פלפל שחור וכורכום, לא רק טעם, אלא גם יתרונות בריאותיים.
אבל זה לא הכל. רבים סבורים שחשיבותם של התבלינים בעולם העתיק נובע רק מטעמו של האוכל המתובל, אבל האמת היא שהתבלינים בעבר שימשו כדי לשמר את המזון ושמרו על בריאותם של אנשי התקופה.
בהיעדר מקררים ואמצעי שימור דומים, בשר הציד ובשרן של בהמות המשק הגדולות היה תופס תוך זמן קצר חיידקים וגם פטריות היו מתפתחות עליו והופכות אותו לא אכיל ומסוכן. תבלינים שונים, למשל מלח, שימרו או התיימרו לשמר את הבשר ומאכלים נוספים, הרגו חיידקים ומנעו מחלות ומוות.
אז כשהוסיפו לאוכל תבלינים כמו הל, וניל, ציפורן ורבים אחרים, הם שימרו, או חשבו שהם משמרים את מזונם.
למה חשבו? - כי יש שאומרים שלא יכולת שימור יש לתבלין, אלא בעיקר יכולת להעשיר את טעמו של האוכל ובכך להאפיל על הטעם הרע שבמזון מקולקל.
#התבלינים מניעים את הקולוניאליזם
מעבר לתוספת הטעם שלהם למזון ובצד היתרונות הבריאותיים שלהם, מאז ומתמיד היו התבלינים הרבה יותר מאשר אותה תוספת למזון האנושי. למעשה, אם רוצים להבין את ההיסטוריה העתיקה, בת אלפי השנים האחרונות, חייבים להבין כיצד התבלינים הם שהניעו אותה.
אז כן. התבלינים הם המנוע של חלק משמעותי בהיסטוריה העולמית. כי אם מאז הומצא המנוע ונולדה מערכת החשמל היה זה הנפט שהיווה את המשאב הנחשק לאומות השונות, בעבר היו אלה דווקא התבלינים, שאומות וכלכלות חיפשו ואם מצאו כיצד לשלוט ביבוא או ייצור שלהם, אז גם נבנו מהם.
למעשה, התבלינים הם שגרמו לאירופה לחפש את הדרכים הכי קצרות להודו. מאז שהחלה להכתב ההיסטוריה, היה המזרח הרחוק האזור בו פרחו ונולדו מרבית התבלינים, כשהאזור של הודו וסביבתה היה המקור שלהם לעולם.
דורות רבים, מאז אלכסנדר מוקדון והתקופה ההלניסטית, הובילו תבלינים בשיירות - מהודו לאירופה. סוחרים קדמונים עשו זאת בנתיבים יבשתיים שקיבלו את הכינוי הכולל "דרך המשי".
אך השתלטות האימפריה העות'מנית על חלק משמעותי בנתיב היבשתי הזה חסמה את הקשר הזה מאירופה להודו ואילצה את הפורטוגלים לפנות לדרך הים.
בימי קדם נועדו רבים מהמסעות של ספינות גילוי למרחקים, כמו גם כיבושים, כלכלה והסכמים מדיניים למטרות של יבוא תבלינים מהמזרח. אומות וממלכות שהצליחו להגיע למקורות התבלינים ולארצות שבהן גידלו אותם, היו לאימפריות אדירות. אחרות, שלא הגיעו לשם, נאלצו לסחור עימן ולשלם מחירים גבוהים ואף מופקעים על התבלינים הנחשקים שרצו למאכליהן.
הספנים ומגלי הארצות הכי ידועים, כולל מגלן, וסקו דה גאמה, קולומבוס ואחרים - כולם חיפשו את הנתיבים להודו ולמקומות במזרח הרחוק, בעיקר בשל התבלינים שהיו בהם בשפע.
קשה שלא לזכור שאמריקה התגלתה כי קולומבוס הפליג מערבה בתקווה למצוא נתיב מהיר וקל יותר להודו, מולדת התבלינים. מאותה סיבה יצא גם פרדיננד מגלן עם ספינותיו, אל איי התבלינים שבמזרח.
קשה אולי להאמין שהקולוניאליזם נולד מהצורך בתבלינים, אבל הצורך בהם הוא שהוביל להשתלטות ארצות אירופה הימיות של ימי קדם על ארצות רחוקות ולהפיכתן לקולוניות שלהן, בעיקר בכדי ליהנות מהתבלינים שהן גידלו.
הנה ההיסטוריה של התבלינים (מתורגם):
https://youtu.be/2sziIUZgdgk
תבלינים בישראל והמשמעות שלהם כאן (עברית):
https://youtu.be/66qgh5u-yDg?t=8m42s&end=13m36s
היצוא המצטיין של העיר קרלה, בירת עולם התבלינים וספקית תבליני הודו:
https://youtu.be/YP8l8OU3lyU
מטעי התה העצומים של סרי לנקה:
https://youtu.be/4597xrfO1BM
תבלינים בשוק בעיר אסואן שבמצרים:
https://youtu.be/r1RpiukbYsE
וסרטון תיעודי על התבלינים, תפקידם וכיצד הניעו את ההיסטוריה האנושית:
https://youtu.be/E1mMgwp7iaE?long=yes
