שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך משחקים במשחק 'זהה את התינוק'?
כך משחקים במשחק 'זהה את התינוק':
מבקשים מכל משתתף מבעוד מועד או כאשר מגיעים לאירוע להביא תמונה מימי ילדותו או ינקותו.
מאחרי כל תמונה רושמים בקטן את שם בעל התמונה.
מניחים את כל התמונות בסלסלה או קופסא אותה מעבירים מיד ליד.
כל אחד בתורו שולף תמונה ומנסה לזהות מי התינוק שבתמונה. אם צדק (בעל התמונה צריך לאשר) הוא לוקח תמונה נוספת. אם לא צדק - התמונה והניחוש עוברים לבא בתור.
הזוכה הוא מי שהצליח לצבור הכי הרבה ניחושים.
המשחק מתאים לילדים, אך גם לערבי חברה וגיבוש של מבוגרים.
איך ילדים נולדים?
למה תינוקות הוכנסו בתחילת המאה ה-20 לכלובים באוויר?
זו ללא ספק אחת ההמצאות המוזרות בהיסטוריה והיא עברה מהעולם. אבל דמיינו רגע כלובי תינוקות התלויים בין שמיים לארץ, על חלונות הבתים, כשבתוכם כלואים ותלויים להם תינוקות רכים...
אז הייתם מאמינים שפעם, לא ממש מזמן, תינוקות אכן הוכנסו לכלובי תינוקות שנתלו באוויר, מחוץ לחלון, רק בשביל מעט חשיפה לאוויר ולשמש?
אז כן. פטנט ה"כלוב לתינוק" (Baby cage) נולד עם מצוקת העיר, תהליך המעבר לערים ולמבנים גבוהים יותר. יותר ויותר אנשים מצאו את עצמם מתגוררים עם משפחתם בבנייני קומות ללא מעליות, במרחק הולך וגדל מהטבע, מבית שעל הקרקע, מהחצר או הגינה.
דירות עירוניות באותה תקופה נוטות להיות קטנות ומחניקות. הן ודאי לא משופעות באוויר צח, הנחשב בריא וטוב בכל גיל.
במאה ה-19 הסתבר שיותר ויותר תינוקות וילדים רכים סבלו מבעיות נשימה. מחלת השחפת הקשתה על הנשימה והטיפולים בשחפת הכרוכים המליצו על שהייה באוויר הצח.
הורים רצו שילדיהם ינשמו אוויר צח ויספגו חום מקרני השמש, מבלי שהתאפשר להם להוציא אותם מהבית וודאי לא מהעיר התעשייתית. ספר שפרסם דוקטור בשם לותר אמט הולט בשנת 1884 הציע את הרעיון "לאוורר" את התינוקות ובכך לטהר להם את הדם ולחדש אותו.
אז איך לאפשר לילדיהם לשהות בחוץ כמה שיותר ואפילו לישון בחוץ?
היה זה אך הגיוני שהורים יחפשו את הטוב ביותר עבור תינוקות רכים. בשנת 1922 ממציאה גברת אמריקאית בשם אמה ריד את כלובי התינוקות וב-1923 היא גם רושמת עליהם פטנט.
הכלוב התלוי נועד להבטיח שתינוק למשפחה המתגוררת בבניין קומות יקבל מספיק אוויר צח ואור שמש, מבלי שההורים יצטרכו לצאת מהבית ולרדת את כל המדרגות למטה. ההנחה הייתה ששהייה של התינוק בכלוב גם תחזק את המערכת החיסונית שלו ותשפר את בריאותו הכללית.
לא פעם הכלובים הללו, שזכו לכינוי ה"פנטהאוז של התינוקות", נתלו באוויר בקומות גבוהות יחסית. התינוק שהה בהם מחוץ לבית, בזמן שאימא ולא פעם גם אבא, נמצאו בדירה.
אופנת כלובי התינוקות התלויים פרחה בערים החל משנות ה-20 של המאה ה-20. אבל במהלך מלחמת העולם השנייה השימוש בהם פסק ואחרי המלחמה הוא כמעט ולא התחדש.
זה היה סופם של כלובי התינוקות. השינויים בתפיסת הבריאות של הילד והאופן שבו תופסים ילדים בכלל, הביאו להבנה שהמנהג הזה, שלא לומר הטרנד, אינו תואם את החברה האנושית המודרנית ואת האופן שבו צריך לטפל בילדים.
הנה סרטון בריטי אותנטי על כלובי התינוקות שתלויים בין שמיים לארץ:
https://youtu.be/NerS17sC0Bg
מצגת וידאו על כלוב הציפורים לתינוק הפרטי שלהם:
https://youtu.be/4dgzJQsAXfI
ומסתבר שזה לא הדבר המוזר ביותר שהורים עשו עם ילדיהם בתקופה הוויקטוריאנית וקצת אחריה:
https://youtu.be/I5y-oQTBFzQ
מה זה סקס?
סקס זו אהבה שיוצרת ילדים. זו הדרך שבה אימא ואבא הביאו אותך לעולם. זה קצת כמו צמחים, אבל של בני אדם. אבא נתן לאמא זרעונים, שמהם נולד ילד אחד (כמוך), או כמה ילדים - תאומים, שלישיה וכדומה.
ביולוגית, כשתא הזרע של הגבר מפרה את תא הביצית של האישה, נוצר בדרך כלל עובר שיהיה לתינוק חדש. באמצעות הגֵנים, מעבירים תא הביצית הנשי ותא הזרע הגברי את ההנחיות שיקבעו את גודלו, מראהו הכללי והתכונות של התינוק.
סקס נקרא גם יחסי מין. זהו דבר מדהים, שמעסיק מאד את המבוגרים, בעיקר כי כך הם גם מבטאים אהבה וחיבה אחד לשני. ממנו גם נולדים ילדים מקסימים כמוך. אבל עושים את זה רק בגיל המתאים ותמיד עם מי שבוחרים ואוהבים.
מבחינה גנטית, אגב, המין, כלומר הסקס, הוא סוג של ערבוב של החבילה הגנטית, כלומר ערבוב של אוסף הגנים של ההורים ויצירת צאצא חדש. לכן כל כך מפתיעים, גם הדמיון המדהים לא פעם של ילדים להוריהם, וגם ההבדלים שבין אחים שונים, בתכונותיהם החיצוניות והאחרות.
הנה שיר שמסביר את הדרך שבה נפגש הזרעון בביצית ונוצר תינוק:
https://youtu.be/O94BtcRjieQ
והסברים איך ילדים לא באים לעולם:
https://youtu.be/ccj4bhnoiMk
מי המציאה את החיתולים החד-פעמיים?
החיתולים החד-פעמיים (Disposable diapers), שללא ספק שינו את חיי ההורים והתינוקות בעולם המודרני, נולדו מתוך הצורך של אימהות עובדות שחיפשו פתרון יעיל וקל לשימוש.
סיפור הולדתם מתחיל בשנות ה-40 של המאה ה-20, כאשר מריון דונובן (Marion Donovan), אם צעירה ומהנדסת במקצועה, התעייפה מכביסת החיתולים הבלתי פוסקת של ילדיה.
דונובן החלה לפתח את הרעיון הראשוני בשנת 1946, כשיצרה כיסוי לחיתול בד מווילון של מקלחת. היא תפרה כיס שבתוכו הונח החיתול המסורתי, מה שמנע דליפות ושמר על בגדי התינוק יבשים. ההמצאה, שכונתה "Boater", זכתה לפטנט ב-1949.
המהפכה האמיתית התרחשה כאשר ויקטור מילס (Victor Mills), מהנדס כימיה בחברת פרוקטר אנד גמבל (Procter & Gamble), החל בשנת 1955 לחפש פתרון טוב יותר עבור נכדו. הוא פיתח חיתול חד-פעמי שכלל שכבת נייר סופג במיוחד, שכבת פלסטיק חיצונית אטומה למים וסרטי הדבקה נוחים לשימוש.
החיתולים הראשונים של פרוקטר אנד גמבל, שנקראו "פמפרס" (Pampers), הושקו לראשונה ב-1959 במספר ערים לניסוי, עוד לפני ההשקה הארצית.
ב-1961 מוציאה החברה את החיתולים החד-פעמיים בדייטון, אוהיו והמהפכה מתחילה. למרות המחיר הגבוה יחסית, ההורים מגלים די מהר את היתרונות המשמעותיים של הפמפרס: נוחות השימוש, השמירה הטובה יותר על עור התינוק והכביסה הביתית שמצטמצמת מאוד.
אגב, ההמצאה החדשה סוגרת באחת את שירותי כביסת החיתולים, שהיו נפוצים עד אז ונעלמו לחלוטין. והתפתחות הטכנולוגיה של החד פעמי המשיכה עם המצאת הג'ל הסופג בתחילת שנות ה-60, גם אם הוא הוכנס לשימוש מסחרי בחיתולים רק בעשור הבא.
ב-1975 חברת קימברלי-קלארק (Kimberly-Clark) נכנסת לשוק עם המותג "האגיס" (Huggies), מה שמוביל לתחרות ולשיפור מתמיד במוצרים.
אלא שמנגד נולדת בעיה חדשה, עניין סביבתי שיילך ויחמיר עם השנים. כיום מושלכים לאשפה בכל שנה, כ-20 מיליארד חיתולים חד-פעמיים בארצות הברית לבדה. המודעות הסביבתית עתידה להביל לפיתוח של חיתולים מתכלים וידידותיים לסביבה, אך הדרך עוד ארוכה, אם בכלל קיימת, עד לביטולם של החיתולים המזהמים.
ערימות הזבל המודרניות מלאות בחיתולים חד-פעמיים, המושלכים לזבל ולא פעם מפיצים מחלות. המומחים גם מציינים שלא פחות מ-500 שנה יעברו עד להתכלות החומרים שבאותם חיתולים שהושלכו לאשפה.
ולמרות הביקורת הסביבתית, החיתולים החד-פעמיים נחשבים לאחת ההמצאות הנוחות והמקילות ביותר על חיי המשפחה המודרנית. הם שיחררו הורים, במיוחד אימהות, מהעול היומיומי של כביסת חיתולים תוך שהם תורמים משמעותית לבריאות ולנוחות התינוקות. בממוצע, כל תינוק משתמש בכ-8,000 חיתולים עד הגמילה.
כיום, משולבות בחלק מהחיתולים החד-פעמיים המודרניים טכנולוגיות מתקדמות כמו חיישני לחות, חומרים המותאמים לעור רגיש ועיצובים ארגונומיים. תעשיית החיתולים החד-פעמיים הפכה לשוק גלובלי המגלגל מיליארדי דולרים מדי שנה.
הנה המצאת החיתולים החד פעמיים בידי אם:
https://youtu.be/q2lVv-KWcnQ
הממציאה מספרת:
https://youtu.be/zfd5Z7YFCIY
דוגמה לפרסומות החיתולים החד פעמיים (עברית):
https://youtu.be/KLZiXUL8NyI
כך מייצרים אותם:
https://youtu.be/dkjNB3uh4h8
מצד שני החיתולים הללו הם בעיה סביבתית:
https://youtu.be/jNgOK9vUyyI
ואישה צעירה שניסתה לחזור לחיתול רב-פעמי (עברית):
https://youtu.be/lRhVyoaedlU?long=yes
מהם כתמי לידה?
המדענים אינם יודעים מה הסיבה לכתמי הלידה, שאנו נולדים איתם או שמופיעים בשבועות הראשונים לחיינו. בהרבה מקרים הם קורים בשל התרחבות של כלי דם בעור או מתחתיו.
לרוב כתמי לידה אינם מסוכנים, אך כדאי לשים לב שאינם משתנים עם הזמן. בכל מקרה כדאי לפנות לרופא עור ולבקש שיבחן אותם ויוודא שכתמי הלידה הללו הם תקינים.
הנה כתמי הלידה והנמשים שאנו נולדים עימם:
http://youtu.be/oJpCBdpmIFA
והסבר על הסיכון המסוים שיש בהם (עברית):
http://youtu.be/VMPs-z9JLZg
מתי הוצגו עוברים באינקובטור כבידור להמונים?
האינקובטור (Incubator) הוא ללא ספק המצאה שהצילה חיים רבים. אבל לא רבים יודעים שהיו גם דברים בהיסטוריה שלו שקשה להאמין שאכן התרחשו.
ההיסטוריה מספרת לנו על ד"ר מרטין קוני, אמריקאי שהפך את האינקובטור ממכשיר רפואי שאך הומצא, לאטרקציה ציבורית ובידורית בירידים.
הסיפור האמיתי מאחורי האינקובטור של קוני מספר על אטרקציה שהוא יזם ופעלה בין השנים 1896 לשנות ה-40 של המאה ה-20. במסגרתה ערך קוני תערוכות מסחריות שבהן הוא הציג לעיני הקהל הרחב פגים ותינוקות חיים, כשהם חיים בתוך אינקובטורים.
האינקובטורים של קוני היו מתקנים מרשימים בגובה של כמטר וחצי, עשויים מתכת וזכוכית. הם היו סטריליים יחסית וכללו מערכת של צינורות שהזרימו מים חמים לשמירה על טמפרטורה קבועה. צינורות נוספים סיפקו לעוללים אוויר טרי שהוכנס מחוץ למבנה.
הרעיון של קוני היה שתשלום דמי הכניסה של המבקרים, 25 סנט, יאפשר להם לצפות בפלא של הפגים הזעירים, בעוד שלפחות חלק מהכסף, יאפשר את מימון הטיפול הרפואי היקר.
קוני הפך לדמות שנויה במחלוקת והתעוררו לגביו לא מעט ספקות, כשזה עוד לפני הביקורת הציבורית על ה"ניצול" התינוקות שבאינקובטורים. התהיות עסקו בשאלה האם אכן היה רופא מוסמך או מתחזה מסוג כלשהו, מה שלא נמצאה לו הוכחה.
אבל הסוגיה המורכבת באמת הייתה הלגיטימיות של השימוש בתינוקות כאמצעי בידור לצופים, משל היו דגים באקווריום. הטיעון המנצח שלו היה שהוא בעצם הציל את התינוקות, במספר מדהים, אגב, של כ-6,500 תינוקות שניצלו בזכותו ובמהלך חייו.
סביר להניח שמרבית המשפחות שמסרו את התינוקות לתצוגה הנודדת הזו חסרו את האמצעים הכספיים לאשפוז באינקובטור החדשני והיקר כל כך. זו ככל הנראה הייתה הברירה היחידה שעמדה להם, כדי לשמור את העוללים שלהם בחיים.
ואכן, רבים מה"תינוקות של ד"ר קוני", כפי שכונו, הביעו בבגרותם הכרת תודה עמוקה לאיש ששמר אותם בחיים. ביטוי מילולי ברור לכך נתנה ילדת קוני מבוגרת בשם קארול בויס, שנולדה ב-1942 והוצגה באחת מהתערוכות שלו. היא אמרה עליו לאחר מותו ש"מרטין קוני היה אדם מופלא שהציל אלפי תינוקות".
הנה האינקובטור בקוני איילנד, בו הכל התחיל:
https://youtu.be/BynowNOB2C0
אינקובטורים להמונים כצפיית חובה:
https://youtu.be/GEXjWwcxDFs
וההיסטוריה המשונה של הצגת עוברים באינקובטור:
https://youtu.be/qdqt9QTjaA4?long=yes
מהו ההריון ומה מתרחש בו?
אין כמו הריון, או כמו שנכון לכתוב את זה - היריון (Pregnancy), כדי להשפיע על חיינו. באמצעותו אנו נולדים ובאים לעולם ובעזרתו אנחנו מולידים ילדים.
ההיריון הוא השלב המכריע בתהליך הרבייה של בעלי חיים, בדגש על יונקים ובכללם בני האדם. זהו תהליך שבו נושאת הנקבה ברחם שלה את הצאצאים, אחד או יותר, הקרויים עוברים.
תחילת ההיריון היא בתהליך ההתעברות. בתהליך זה יש הפריה של הביצית של הנקבה על ידי תא זרע של הזכר. הפריה זו יוצרת זיגוטה, כלומר תא יחיד שהוא השלב הראשון ביצירת אורגניזם חדש.
זו תחילתו של עובר, המשתרש ברחם ומקבל בו משאבים, הדרושים להתפתחותו מגוף הנקבה שהתעברה. זה השליש הראשון מתוך שלושה שאורך כל אחד מהם 3 חודשים. בסוף נקלט העובר ונוצרות מערכות הגוף השונות. בשלב זה הסיכון הוא הכי גבוה להפלה טבעית.
מכאן יופיעו בהדרגה האיברים השונים בגופו של העובר. ביניהם יהיו גם כאלה שייעלמו בהמשך ההיריון, כמו קשתות זימים, קרומים בין האצבעות ואפילו זנב. זה תהליך של מוות תאי מתוכנן, שנקרא "אפופטוזיס" ולו תפקיד חשוב בהתפתחות העוברית.
התפתחות העובר האנושי ברחם נמשכת כ-40 שבועות, כ-9 חודשים. במהלך ההיריון מתפתחות בגופו מערכות הגוף השונות שירכיבו אותו ויתפתחו מהתא היחיד ועד לעובר שהוא תינוק שלם.
כל עובר הולך ומתפתח ברחמה של האם, עד לשלב בו הוא יכול לחיות מחוץ לרחם, כלומר נולד. ואכן, היריון תקין של אישה מסתיים בלידה, או המלטה אצל יונקים אחרים. לצערנו, לא פעם מסתיים היריון בהפלה טבעית או מלאכותית, בשל סיבות כמו בריאות העובר, מצבה הגופני של אימו וכדומה.
#משך ההריון
משך ההיריון שונה לחלוטין אצל יונקים שונים. שיאני אורך ההיריון הם הפילים, שאצלם הוא נמשך 22 חודשים. מכרסמים קטנים דוגמת אוגרים ועכברים חווים היריון שאורכו בין 16 ל-20 יום.
אורך ההיריון אצל בני אדם הוא כ-40 שבועות מאז הווסת האחרון שלפני ההתעברות ועד מועד הלידה.
ייחודיים בקרב היונקים בהיריון שלהם הם חיות הכיס השונות, אצלם ההיריון נמשך זמן קצר של ככחודש. אחריו ממשיך העובר להתפתח... בכיס.
זהו ההריון ומה שמתרחש בו בגוף (מתורגם):
https://youtu.be/F_ssj7-8rYg
כך נוצר היריון (מתורגם):
https://youtu.be/f7q5jebmSDA
על בדיקת הריון (מתורגם):
https://youtu.be/aOfWTscU8YM
השוואת משך ההריון ביונקים שונים:
https://youtu.be/2_89COtwhDw
רבים מדברים על תופעה של טפשת ההיריון (עברית):
https://youtu.be/aXA0LRaUB7Q?long=yes
איך מתרחש חיווט מחדש של הנוירונים במוח?
המוח שלנו הוא פלא של ממש. מערכת העצבים שלנו, המערכת הנוירולוגית, היא גמישה. מרכזה הוא במוח, האיבר המנהל את גופנו כולו. תודות לגמישות של מערכת העצבים במוח, המכונה בשפה המדעית "גמישות המוח", או "נוירו פלסטיות", מערכת העצבים המוחית מסתגלת לשינויים הללו ומתרחשת הלמידה.
איך זה עובד? - "הפלסטיות של המוח" מובילה לכך שכל פעם כשאנו לומדים דברים חדשים, נוצרים נוירונים חדשים במוח. תהליך היווצרות הנוירונים זכה לשם המדעי "נוירו-ג'נסיס", מה שבתרגום חופשי משמעותו "בריאה של תאים חדשים במוח".
אבל ה"נוירו ג'נסיס" הוא לא התהליך המוחי המשמעותי היחיד שמתרחש במוח בעת הלמידה. יש תהליך נוסף ומרתק שנקרא "חיווט מחדש" (Brain Rewire). במהלכו נוצרים בין הנוירונים שבמוח חיבורים חדשים. החיבורים הללו נוצרים בסינפסות, אותם צמתים שמחברים בין הנוירונים. אגב, בסינפסות אין חיבור של ממש או מגע בין הנוירונים. הסינפסות פשוט מאפשרות מעבר של אותות חשמליים וחומרים כימיים בין הנוירונים. הן מאפשרות למוח לפעול כמכונה משומנת של למידה.
"שינוי החיווטים" במוחנו הוא בעצם הלמידה, כפי שהיא משתקפת בו.
הלמידה המתמדת מבצעת שינוי ופיתוח מתמיד של החיווטים במוח ואחראית לגידול ביכולות הקוגניטיביות שלנו ולהתפתחותן. בעבר סברו מדעני המוח שעם הזקנה מתקבעת רשת הנוירונים שבמוחנו ואנשים מבוגרים מדי לא יכולים להשתנות או ללמוד דברים חדשים ומשמעותיים. כיום, המחקרים מדווחים שזה פשוט לא נכון.
הלמידה והשינוי המוחי, שינוי ההרגלים, חידוד ואימון המוח - כל אלה ממשיכים להתקיים ואפשריים בכל גיל.
כי בכל גיל מתפתחת יכולת החשיבה שלנו. אך כך גם היצירתיות, יכולת פתרון הבעיות, ההתמודדות שלנו עם העולם והיכולת לנהל משברים שנקרים בדרכנו.
אדם לומד, בכל גיל ומצב, הוא אדם חי, בריא ומוצלח יותר. אבל הוא גם חד, מעניין, מאריך חיים וחי באיכות חיים טובה יותר. אדם מבוגר ולומד חשוף הרבה פחות למחלות שהן תוצר של הזדקנות המוח, כמו אלצהיימר ופרקינסון והוא גם נוטה ליהנות מזקנתו הרבה יותר.
למדו תמיד! - בימינו זה קל מתמיד. בטלוויזיה יש שלל ערוצי מדע וערוצים איכותיים ומעולים ללמידה. האינטרנט מוצף בהרצאות, ידע, סרטים תיעודיים מעולים ואינספור אפשרויות ללימוד עצמי, ללא תשלום, כשהכל מפיהם של אנשים חכמים ומדהימים, מכל תחום מדעי או מקצועי ומכל מקום בעולם.
דואגים לסבא וסבתא? - אתם אפילו מוזמנים להציע להם להצטרף לאתגר היום שלנו באאוריקה ועם הזמן אולי גם ללמוד עד שיגיעו לתואר הדוקטורט שלנו לילדים (כמה שזה נשמע משעשע, אנחנו מתייחסים לילדים בדיוק כמו למבוגרים).
הנה תהליך החיווט מחדש של הנוירונים:
https://youtu.be/8ARooFFot94
הנוירופלסטיות, או "גמישות המוח" היא שמאפשרת במוח את החיווט מחדש (מתורגם):
https://youtu.be/dwyWDPIyZO0
כך ניתן לחווט מחדש את המוח:
https://youtu.be/OpFHhOG3pao?long=yes
הרצאת טד על הלמידה המופלאה והמוח (מתורגם):
https://youtu.be/LNHBMFCzznE?long=yes
והנוירופלסטיות שמאפשרת למדיטציה ויוגה לשנות ממש את מוחנו (מתורגם):
https://youtu.be/m8rRzTtP7Tc?long=yes

כך משחקים במשחק 'זהה את התינוק':
מבקשים מכל משתתף מבעוד מועד או כאשר מגיעים לאירוע להביא תמונה מימי ילדותו או ינקותו.
מאחרי כל תמונה רושמים בקטן את שם בעל התמונה.
מניחים את כל התמונות בסלסלה או קופסא אותה מעבירים מיד ליד.
כל אחד בתורו שולף תמונה ומנסה לזהות מי התינוק שבתמונה. אם צדק (בעל התמונה צריך לאשר) הוא לוקח תמונה נוספת. אם לא צדק - התמונה והניחוש עוברים לבא בתור.
הזוכה הוא מי שהצליח לצבור הכי הרבה ניחושים.
המשחק מתאים לילדים, אך גם לערבי חברה וגיבוש של מבוגרים.

מאיפה ילדים באים?
איך נולדים ילדים?
הלידה היא תהליך נפלא. הוא מתחיל כשאמא מקבלת זרע מאבא. הבטן שלה מתחילה לגדול. לתקופה הזו קוראים היריון. העובר או העוברית הולכים ומתפתחים בבטן ובבדיקת האולטרסאונד אפשר לראות אותם מתפתחים משבוע לשבוע.
ביום הלידה, אמא חשה בכאבים שנקראים "צירי לידה" ובבית היולדות מיילדים אותה, כלומר עוזרים לה להוציא את התינוק או התינוקת החדשים של המשפחה.
מזל טוב!
הנה סרטון על התפתחות העובר בתקופת ההריון, שבוע אחרי שבוע ואיך באים ילדים לעולם:
http://youtu.be/m9_RCdTvliQ
סרטון קפיצות זמן שמראה את ההריון של ג'זמין גרייס והלידה המאושרת:
https://www.youtube.com/watch?v=CQF95Wy_bf4
ומדריך מקיף על הטיפול בתינוק מהימים הראשונים (עברית):
https://youtu.be/y7VK_9Kp9wA?long=yes
איך נולדים ילדים?
הלידה היא תהליך נפלא. הוא מתחיל כשאמא מקבלת זרע מאבא. הבטן שלה מתחילה לגדול. לתקופה הזו קוראים היריון. העובר או העוברית הולכים ומתפתחים בבטן ובבדיקת האולטרסאונד אפשר לראות אותם מתפתחים משבוע לשבוע.
ביום הלידה, אמא חשה בכאבים שנקראים "צירי לידה" ובבית היולדות מיילדים אותה, כלומר עוזרים לה להוציא את התינוק או התינוקת החדשים של המשפחה.
מזל טוב!
הנה סרטון על התפתחות העובר בתקופת ההריון, שבוע אחרי שבוע ואיך באים ילדים לעולם:
http://youtu.be/m9_RCdTvliQ
סרטון קפיצות זמן שמראה את ההריון של ג'זמין גרייס והלידה המאושרת:
https://www.youtube.com/watch?v=CQF95Wy_bf4
ומדריך מקיף על הטיפול בתינוק מהימים הראשונים (עברית):
https://youtu.be/y7VK_9Kp9wA?long=yes

זו ללא ספק אחת ההמצאות המוזרות בהיסטוריה והיא עברה מהעולם. אבל דמיינו רגע כלובי תינוקות התלויים בין שמיים לארץ, על חלונות הבתים, כשבתוכם כלואים ותלויים להם תינוקות רכים...
אז הייתם מאמינים שפעם, לא ממש מזמן, תינוקות אכן הוכנסו לכלובי תינוקות שנתלו באוויר, מחוץ לחלון, רק בשביל מעט חשיפה לאוויר ולשמש?
אז כן. פטנט ה"כלוב לתינוק" (Baby cage) נולד עם מצוקת העיר, תהליך המעבר לערים ולמבנים גבוהים יותר. יותר ויותר אנשים מצאו את עצמם מתגוררים עם משפחתם בבנייני קומות ללא מעליות, במרחק הולך וגדל מהטבע, מבית שעל הקרקע, מהחצר או הגינה.
דירות עירוניות באותה תקופה נוטות להיות קטנות ומחניקות. הן ודאי לא משופעות באוויר צח, הנחשב בריא וטוב בכל גיל.
במאה ה-19 הסתבר שיותר ויותר תינוקות וילדים רכים סבלו מבעיות נשימה. מחלת השחפת הקשתה על הנשימה והטיפולים בשחפת הכרוכים המליצו על שהייה באוויר הצח.
הורים רצו שילדיהם ינשמו אוויר צח ויספגו חום מקרני השמש, מבלי שהתאפשר להם להוציא אותם מהבית וודאי לא מהעיר התעשייתית. ספר שפרסם דוקטור בשם לותר אמט הולט בשנת 1884 הציע את הרעיון "לאוורר" את התינוקות ובכך לטהר להם את הדם ולחדש אותו.
אז איך לאפשר לילדיהם לשהות בחוץ כמה שיותר ואפילו לישון בחוץ?
היה זה אך הגיוני שהורים יחפשו את הטוב ביותר עבור תינוקות רכים. בשנת 1922 ממציאה גברת אמריקאית בשם אמה ריד את כלובי התינוקות וב-1923 היא גם רושמת עליהם פטנט.
הכלוב התלוי נועד להבטיח שתינוק למשפחה המתגוררת בבניין קומות יקבל מספיק אוויר צח ואור שמש, מבלי שההורים יצטרכו לצאת מהבית ולרדת את כל המדרגות למטה. ההנחה הייתה ששהייה של התינוק בכלוב גם תחזק את המערכת החיסונית שלו ותשפר את בריאותו הכללית.
לא פעם הכלובים הללו, שזכו לכינוי ה"פנטהאוז של התינוקות", נתלו באוויר בקומות גבוהות יחסית. התינוק שהה בהם מחוץ לבית, בזמן שאימא ולא פעם גם אבא, נמצאו בדירה.
אופנת כלובי התינוקות התלויים פרחה בערים החל משנות ה-20 של המאה ה-20. אבל במהלך מלחמת העולם השנייה השימוש בהם פסק ואחרי המלחמה הוא כמעט ולא התחדש.
זה היה סופם של כלובי התינוקות. השינויים בתפיסת הבריאות של הילד והאופן שבו תופסים ילדים בכלל, הביאו להבנה שהמנהג הזה, שלא לומר הטרנד, אינו תואם את החברה האנושית המודרנית ואת האופן שבו צריך לטפל בילדים.
הנה סרטון בריטי אותנטי על כלובי התינוקות שתלויים בין שמיים לארץ:
https://youtu.be/NerS17sC0Bg
מצגת וידאו על כלוב הציפורים לתינוק הפרטי שלהם:
https://youtu.be/4dgzJQsAXfI
ומסתבר שזה לא הדבר המוזר ביותר שהורים עשו עם ילדיהם בתקופה הוויקטוריאנית וקצת אחריה:
https://youtu.be/I5y-oQTBFzQ

סקס זו אהבה שיוצרת ילדים. זו הדרך שבה אימא ואבא הביאו אותך לעולם. זה קצת כמו צמחים, אבל של בני אדם. אבא נתן לאמא זרעונים, שמהם נולד ילד אחד (כמוך), או כמה ילדים - תאומים, שלישיה וכדומה.
ביולוגית, כשתא הזרע של הגבר מפרה את תא הביצית של האישה, נוצר בדרך כלל עובר שיהיה לתינוק חדש. באמצעות הגֵנים, מעבירים תא הביצית הנשי ותא הזרע הגברי את ההנחיות שיקבעו את גודלו, מראהו הכללי והתכונות של התינוק.
סקס נקרא גם יחסי מין. זהו דבר מדהים, שמעסיק מאד את המבוגרים, בעיקר כי כך הם גם מבטאים אהבה וחיבה אחד לשני. ממנו גם נולדים ילדים מקסימים כמוך. אבל עושים את זה רק בגיל המתאים ותמיד עם מי שבוחרים ואוהבים.
מבחינה גנטית, אגב, המין, כלומר הסקס, הוא סוג של ערבוב של החבילה הגנטית, כלומר ערבוב של אוסף הגנים של ההורים ויצירת צאצא חדש. לכן כל כך מפתיעים, גם הדמיון המדהים לא פעם של ילדים להוריהם, וגם ההבדלים שבין אחים שונים, בתכונותיהם החיצוניות והאחרות.
הנה שיר שמסביר את הדרך שבה נפגש הזרעון בביצית ונוצר תינוק:
https://youtu.be/O94BtcRjieQ
והסברים איך ילדים לא באים לעולם:
https://youtu.be/ccj4bhnoiMk
תינוק

החיתולים החד-פעמיים (Disposable diapers), שללא ספק שינו את חיי ההורים והתינוקות בעולם המודרני, נולדו מתוך הצורך של אימהות עובדות שחיפשו פתרון יעיל וקל לשימוש.
סיפור הולדתם מתחיל בשנות ה-40 של המאה ה-20, כאשר מריון דונובן (Marion Donovan), אם צעירה ומהנדסת במקצועה, התעייפה מכביסת החיתולים הבלתי פוסקת של ילדיה.
דונובן החלה לפתח את הרעיון הראשוני בשנת 1946, כשיצרה כיסוי לחיתול בד מווילון של מקלחת. היא תפרה כיס שבתוכו הונח החיתול המסורתי, מה שמנע דליפות ושמר על בגדי התינוק יבשים. ההמצאה, שכונתה "Boater", זכתה לפטנט ב-1949.
המהפכה האמיתית התרחשה כאשר ויקטור מילס (Victor Mills), מהנדס כימיה בחברת פרוקטר אנד גמבל (Procter & Gamble), החל בשנת 1955 לחפש פתרון טוב יותר עבור נכדו. הוא פיתח חיתול חד-פעמי שכלל שכבת נייר סופג במיוחד, שכבת פלסטיק חיצונית אטומה למים וסרטי הדבקה נוחים לשימוש.
החיתולים הראשונים של פרוקטר אנד גמבל, שנקראו "פמפרס" (Pampers), הושקו לראשונה ב-1959 במספר ערים לניסוי, עוד לפני ההשקה הארצית.
ב-1961 מוציאה החברה את החיתולים החד-פעמיים בדייטון, אוהיו והמהפכה מתחילה. למרות המחיר הגבוה יחסית, ההורים מגלים די מהר את היתרונות המשמעותיים של הפמפרס: נוחות השימוש, השמירה הטובה יותר על עור התינוק והכביסה הביתית שמצטמצמת מאוד.
אגב, ההמצאה החדשה סוגרת באחת את שירותי כביסת החיתולים, שהיו נפוצים עד אז ונעלמו לחלוטין. והתפתחות הטכנולוגיה של החד פעמי המשיכה עם המצאת הג'ל הסופג בתחילת שנות ה-60, גם אם הוא הוכנס לשימוש מסחרי בחיתולים רק בעשור הבא.
ב-1975 חברת קימברלי-קלארק (Kimberly-Clark) נכנסת לשוק עם המותג "האגיס" (Huggies), מה שמוביל לתחרות ולשיפור מתמיד במוצרים.
אלא שמנגד נולדת בעיה חדשה, עניין סביבתי שיילך ויחמיר עם השנים. כיום מושלכים לאשפה בכל שנה, כ-20 מיליארד חיתולים חד-פעמיים בארצות הברית לבדה. המודעות הסביבתית עתידה להביל לפיתוח של חיתולים מתכלים וידידותיים לסביבה, אך הדרך עוד ארוכה, אם בכלל קיימת, עד לביטולם של החיתולים המזהמים.
ערימות הזבל המודרניות מלאות בחיתולים חד-פעמיים, המושלכים לזבל ולא פעם מפיצים מחלות. המומחים גם מציינים שלא פחות מ-500 שנה יעברו עד להתכלות החומרים שבאותם חיתולים שהושלכו לאשפה.
ולמרות הביקורת הסביבתית, החיתולים החד-פעמיים נחשבים לאחת ההמצאות הנוחות והמקילות ביותר על חיי המשפחה המודרנית. הם שיחררו הורים, במיוחד אימהות, מהעול היומיומי של כביסת חיתולים תוך שהם תורמים משמעותית לבריאות ולנוחות התינוקות. בממוצע, כל תינוק משתמש בכ-8,000 חיתולים עד הגמילה.
כיום, משולבות בחלק מהחיתולים החד-פעמיים המודרניים טכנולוגיות מתקדמות כמו חיישני לחות, חומרים המותאמים לעור רגיש ועיצובים ארגונומיים. תעשיית החיתולים החד-פעמיים הפכה לשוק גלובלי המגלגל מיליארדי דולרים מדי שנה.
הנה המצאת החיתולים החד פעמיים בידי אם:
https://youtu.be/q2lVv-KWcnQ
הממציאה מספרת:
https://youtu.be/zfd5Z7YFCIY
דוגמה לפרסומות החיתולים החד פעמיים (עברית):
https://youtu.be/KLZiXUL8NyI
כך מייצרים אותם:
https://youtu.be/dkjNB3uh4h8
מצד שני החיתולים הללו הם בעיה סביבתית:
https://youtu.be/jNgOK9vUyyI
ואישה צעירה שניסתה לחזור לחיתול רב-פעמי (עברית):
https://youtu.be/lRhVyoaedlU?long=yes

המדענים אינם יודעים מה הסיבה לכתמי הלידה, שאנו נולדים איתם או שמופיעים בשבועות הראשונים לחיינו. בהרבה מקרים הם קורים בשל התרחבות של כלי דם בעור או מתחתיו.
לרוב כתמי לידה אינם מסוכנים, אך כדאי לשים לב שאינם משתנים עם הזמן. בכל מקרה כדאי לפנות לרופא עור ולבקש שיבחן אותם ויוודא שכתמי הלידה הללו הם תקינים.
הנה כתמי הלידה והנמשים שאנו נולדים עימם:
http://youtu.be/oJpCBdpmIFA
והסבר על הסיכון המסוים שיש בהם (עברית):
http://youtu.be/VMPs-z9JLZg

האינקובטור (Incubator) הוא ללא ספק המצאה שהצילה חיים רבים. אבל לא רבים יודעים שהיו גם דברים בהיסטוריה שלו שקשה להאמין שאכן התרחשו.
ההיסטוריה מספרת לנו על ד"ר מרטין קוני, אמריקאי שהפך את האינקובטור ממכשיר רפואי שאך הומצא, לאטרקציה ציבורית ובידורית בירידים.
הסיפור האמיתי מאחורי האינקובטור של קוני מספר על אטרקציה שהוא יזם ופעלה בין השנים 1896 לשנות ה-40 של המאה ה-20. במסגרתה ערך קוני תערוכות מסחריות שבהן הוא הציג לעיני הקהל הרחב פגים ותינוקות חיים, כשהם חיים בתוך אינקובטורים.
האינקובטורים של קוני היו מתקנים מרשימים בגובה של כמטר וחצי, עשויים מתכת וזכוכית. הם היו סטריליים יחסית וכללו מערכת של צינורות שהזרימו מים חמים לשמירה על טמפרטורה קבועה. צינורות נוספים סיפקו לעוללים אוויר טרי שהוכנס מחוץ למבנה.
הרעיון של קוני היה שתשלום דמי הכניסה של המבקרים, 25 סנט, יאפשר להם לצפות בפלא של הפגים הזעירים, בעוד שלפחות חלק מהכסף, יאפשר את מימון הטיפול הרפואי היקר.
קוני הפך לדמות שנויה במחלוקת והתעוררו לגביו לא מעט ספקות, כשזה עוד לפני הביקורת הציבורית על ה"ניצול" התינוקות שבאינקובטורים. התהיות עסקו בשאלה האם אכן היה רופא מוסמך או מתחזה מסוג כלשהו, מה שלא נמצאה לו הוכחה.
אבל הסוגיה המורכבת באמת הייתה הלגיטימיות של השימוש בתינוקות כאמצעי בידור לצופים, משל היו דגים באקווריום. הטיעון המנצח שלו היה שהוא בעצם הציל את התינוקות, במספר מדהים, אגב, של כ-6,500 תינוקות שניצלו בזכותו ובמהלך חייו.
סביר להניח שמרבית המשפחות שמסרו את התינוקות לתצוגה הנודדת הזו חסרו את האמצעים הכספיים לאשפוז באינקובטור החדשני והיקר כל כך. זו ככל הנראה הייתה הברירה היחידה שעמדה להם, כדי לשמור את העוללים שלהם בחיים.
ואכן, רבים מה"תינוקות של ד"ר קוני", כפי שכונו, הביעו בבגרותם הכרת תודה עמוקה לאיש ששמר אותם בחיים. ביטוי מילולי ברור לכך נתנה ילדת קוני מבוגרת בשם קארול בויס, שנולדה ב-1942 והוצגה באחת מהתערוכות שלו. היא אמרה עליו לאחר מותו ש"מרטין קוני היה אדם מופלא שהציל אלפי תינוקות".
הנה האינקובטור בקוני איילנד, בו הכל התחיל:
https://youtu.be/BynowNOB2C0
אינקובטורים להמונים כצפיית חובה:
https://youtu.be/GEXjWwcxDFs
וההיסטוריה המשונה של הצגת עוברים באינקובטור:
https://youtu.be/qdqt9QTjaA4?long=yes

אין כמו הריון, או כמו שנכון לכתוב את זה - היריון (Pregnancy), כדי להשפיע על חיינו. באמצעותו אנו נולדים ובאים לעולם ובעזרתו אנחנו מולידים ילדים.
ההיריון הוא השלב המכריע בתהליך הרבייה של בעלי חיים, בדגש על יונקים ובכללם בני האדם. זהו תהליך שבו נושאת הנקבה ברחם שלה את הצאצאים, אחד או יותר, הקרויים עוברים.
תחילת ההיריון היא בתהליך ההתעברות. בתהליך זה יש הפריה של הביצית של הנקבה על ידי תא זרע של הזכר. הפריה זו יוצרת זיגוטה, כלומר תא יחיד שהוא השלב הראשון ביצירת אורגניזם חדש.
זו תחילתו של עובר, המשתרש ברחם ומקבל בו משאבים, הדרושים להתפתחותו מגוף הנקבה שהתעברה. זה השליש הראשון מתוך שלושה שאורך כל אחד מהם 3 חודשים. בסוף נקלט העובר ונוצרות מערכות הגוף השונות. בשלב זה הסיכון הוא הכי גבוה להפלה טבעית.
מכאן יופיעו בהדרגה האיברים השונים בגופו של העובר. ביניהם יהיו גם כאלה שייעלמו בהמשך ההיריון, כמו קשתות זימים, קרומים בין האצבעות ואפילו זנב. זה תהליך של מוות תאי מתוכנן, שנקרא "אפופטוזיס" ולו תפקיד חשוב בהתפתחות העוברית.
התפתחות העובר האנושי ברחם נמשכת כ-40 שבועות, כ-9 חודשים. במהלך ההיריון מתפתחות בגופו מערכות הגוף השונות שירכיבו אותו ויתפתחו מהתא היחיד ועד לעובר שהוא תינוק שלם.
כל עובר הולך ומתפתח ברחמה של האם, עד לשלב בו הוא יכול לחיות מחוץ לרחם, כלומר נולד. ואכן, היריון תקין של אישה מסתיים בלידה, או המלטה אצל יונקים אחרים. לצערנו, לא פעם מסתיים היריון בהפלה טבעית או מלאכותית, בשל סיבות כמו בריאות העובר, מצבה הגופני של אימו וכדומה.
#משך ההריון
משך ההיריון שונה לחלוטין אצל יונקים שונים. שיאני אורך ההיריון הם הפילים, שאצלם הוא נמשך 22 חודשים. מכרסמים קטנים דוגמת אוגרים ועכברים חווים היריון שאורכו בין 16 ל-20 יום.
אורך ההיריון אצל בני אדם הוא כ-40 שבועות מאז הווסת האחרון שלפני ההתעברות ועד מועד הלידה.
ייחודיים בקרב היונקים בהיריון שלהם הם חיות הכיס השונות, אצלם ההיריון נמשך זמן קצר של ככחודש. אחריו ממשיך העובר להתפתח... בכיס.
זהו ההריון ומה שמתרחש בו בגוף (מתורגם):
https://youtu.be/F_ssj7-8rYg
כך נוצר היריון (מתורגם):
https://youtu.be/f7q5jebmSDA
על בדיקת הריון (מתורגם):
https://youtu.be/aOfWTscU8YM
השוואת משך ההריון ביונקים שונים:
https://youtu.be/2_89COtwhDw
רבים מדברים על תופעה של טפשת ההיריון (עברית):
https://youtu.be/aXA0LRaUB7Q?long=yes

המוח שלנו הוא פלא של ממש. מערכת העצבים שלנו, המערכת הנוירולוגית, היא גמישה. מרכזה הוא במוח, האיבר המנהל את גופנו כולו. תודות לגמישות של מערכת העצבים במוח, המכונה בשפה המדעית "גמישות המוח", או "נוירו פלסטיות", מערכת העצבים המוחית מסתגלת לשינויים הללו ומתרחשת הלמידה.
איך זה עובד? - "הפלסטיות של המוח" מובילה לכך שכל פעם כשאנו לומדים דברים חדשים, נוצרים נוירונים חדשים במוח. תהליך היווצרות הנוירונים זכה לשם המדעי "נוירו-ג'נסיס", מה שבתרגום חופשי משמעותו "בריאה של תאים חדשים במוח".
אבל ה"נוירו ג'נסיס" הוא לא התהליך המוחי המשמעותי היחיד שמתרחש במוח בעת הלמידה. יש תהליך נוסף ומרתק שנקרא "חיווט מחדש" (Brain Rewire). במהלכו נוצרים בין הנוירונים שבמוח חיבורים חדשים. החיבורים הללו נוצרים בסינפסות, אותם צמתים שמחברים בין הנוירונים. אגב, בסינפסות אין חיבור של ממש או מגע בין הנוירונים. הסינפסות פשוט מאפשרות מעבר של אותות חשמליים וחומרים כימיים בין הנוירונים. הן מאפשרות למוח לפעול כמכונה משומנת של למידה.
"שינוי החיווטים" במוחנו הוא בעצם הלמידה, כפי שהיא משתקפת בו.
הלמידה המתמדת מבצעת שינוי ופיתוח מתמיד של החיווטים במוח ואחראית לגידול ביכולות הקוגניטיביות שלנו ולהתפתחותן. בעבר סברו מדעני המוח שעם הזקנה מתקבעת רשת הנוירונים שבמוחנו ואנשים מבוגרים מדי לא יכולים להשתנות או ללמוד דברים חדשים ומשמעותיים. כיום, המחקרים מדווחים שזה פשוט לא נכון.
הלמידה והשינוי המוחי, שינוי ההרגלים, חידוד ואימון המוח - כל אלה ממשיכים להתקיים ואפשריים בכל גיל.
כי בכל גיל מתפתחת יכולת החשיבה שלנו. אך כך גם היצירתיות, יכולת פתרון הבעיות, ההתמודדות שלנו עם העולם והיכולת לנהל משברים שנקרים בדרכנו.
אדם לומד, בכל גיל ומצב, הוא אדם חי, בריא ומוצלח יותר. אבל הוא גם חד, מעניין, מאריך חיים וחי באיכות חיים טובה יותר. אדם מבוגר ולומד חשוף הרבה פחות למחלות שהן תוצר של הזדקנות המוח, כמו אלצהיימר ופרקינסון והוא גם נוטה ליהנות מזקנתו הרבה יותר.
למדו תמיד! - בימינו זה קל מתמיד. בטלוויזיה יש שלל ערוצי מדע וערוצים איכותיים ומעולים ללמידה. האינטרנט מוצף בהרצאות, ידע, סרטים תיעודיים מעולים ואינספור אפשרויות ללימוד עצמי, ללא תשלום, כשהכל מפיהם של אנשים חכמים ומדהימים, מכל תחום מדעי או מקצועי ומכל מקום בעולם.
דואגים לסבא וסבתא? - אתם אפילו מוזמנים להציע להם להצטרף לאתגר היום שלנו באאוריקה ועם הזמן אולי גם ללמוד עד שיגיעו לתואר הדוקטורט שלנו לילדים (כמה שזה נשמע משעשע, אנחנו מתייחסים לילדים בדיוק כמו למבוגרים).
הנה תהליך החיווט מחדש של הנוירונים:
https://youtu.be/8ARooFFot94
הנוירופלסטיות, או "גמישות המוח" היא שמאפשרת במוח את החיווט מחדש (מתורגם):
https://youtu.be/dwyWDPIyZO0
כך ניתן לחווט מחדש את המוח:
https://youtu.be/OpFHhOG3pao?long=yes
הרצאת טד על הלמידה המופלאה והמוח (מתורגם):
https://youtu.be/LNHBMFCzznE?long=yes
והנוירופלסטיות שמאפשרת למדיטציה ויוגה לשנות ממש את מוחנו (מתורגם):
https://youtu.be/m8rRzTtP7Tc?long=yes
מהו אינקובטור ואיך הוא מציל את העובר?
האינקובטור (Incubator) הוא המגן של תינוקות שנולדו טרם זמנם או נמצאים במצב רפואי מורכב. מכשיר הפלא הזה מעניק חיים לעשרות אלפי ילדים בכל שנה וניתן לראות בו את המגן החיוני לחיים שהחלו לפני זמנם.
הנתון הוא שמגיל 6 חודשים העובר כבר מפותח. אם חלילה יהיו בעיות בהריון, ניתן להוציאו מהרחם והוא ייחשב פג. אם זה היה קורה בטרם הומצא האינקובטור, הפג היה מת. אבל כיום פירושה של לידה מוקדמת שכזו הוא שאת חודשי ההריון הנותרים יבלה הפעוט בתוך האינקובטור.
מכשיר רפואי זה, שנראה כמו קופסה שקופה עם פתחים לידיים, הוא למעשה עולם שלם עבור הפג הקטן. האינקובטור מדמה את סביבת הרחם, מספק הגנה קריטית ותומך בהתפתחותו של התינוק בשלבים הראשונים והרגישים ביותר של חייו.
בתוך האינקובטור, הטמפרטורה מבוקרת בקפידה. זהו עניין קריטי, שכן פגים רבים מתקשים לשמור על חום גופם. הסביבה החמימה והיציבה מאפשרת לתינוק להשקיע את האנרגיה שלו בגדילה ובהתפתחות, במקום במאבק לשמירה על טמפרטורת הגוף.
עוד אתגר משמעותי לפג הזעיר, מהאתגרים הגדולים ביותר עבור התינוק הוא ההגנה מפני זיהומים, גורם קריטי בשלבים הראשונים של החיים. מערכת החיסון של הפגים עדיין לא מפותחת דיה והם פגיעים מאוד למחלות.
האינקובטור מספק לפג סביבה סטרילית, מעין בועה שמגינה עליו מווירוסים וחיידקים ומאפשרת לצוות הרפואי לטפל בו תוך צמצום הסיכון לזיהומים.
עבור פגים רבים, גם הנשימה היא אתגר משמעותי. ריאותיהם עדיין לא מפותחות במלואן והם זקוקים לעזרה בנשימה. האינקובטור מאפשר לווסת את רמת החמצן ולספק תמיכה נשימתית מותאמת אישית לכל אחד מהפגים. עבור תינוקות שנולדו מוקדם מאוד, זה יכול להיות ההבדל בין חיים ומוות.
עוד גורם שהאינקובטור מסייע לשלוט בו הוא הלחות. עורם של הפגים הוא דק ורגיש מאוד. שמירה על רמת לחות מתאימה מונעת מהם התייבשות ומסייעת בשמירה על טמפרטורת הגוף. זוהי עוד דוגמה לאופן שבו האינקובטור מחקה את הסביבה הטבעית של הרחם וממלא את תפקידיה.
אחד היתרונות המשמעותיים של האינקובטור הוא היכולת לנטר את מצב התינוק באופן רציף. מכשירים המחוברים אליו מודדים את הדופק, קצב הנשימה, רמות החמצן בדם ופרמטרים חיוניים אחרים. זה מאפשר לצוות הרפואי להגיב במהירות לכל שינוי במצבו של התינוק ולהתאים לו את הטיפול בהתאם.
האינקובטור הוא דוגמה מרתקת לאופן שבו טכנולוגיה רפואית יכולה לשנות חיים. הוא מאפשר לתינוקות שבעבר לא היו שורדים, להתפתח ולגדול עד שיהיו מוכנים להתמודד עם העולם החיצון, כמו תינוקות רגילים.
ואגב, כיום יש גם אינקובטורים לביצים של עופות, המייצרים תנאים של דגירה והמושג "אינקובטור" גם הושאל, לפחות באנגלית, ככינוי לחממות טכנולוגיות המגדלות סטארטאפים ומיזמים עסקיים, עד להבשלה.
הנה האינקובטור והוראות השימוש בו:
https://youtu.be/hGEVOtdObCE
אינקובטור מעורר התרגשות בבריטניה ב-1949:
https://youtu.be/KCRR1KljUrY
אינקובטורים להמונים כצפיית חובה:
https://youtu.be/GEXjWwcxDFs
אינקובטור לחומרים רפואיים:
https://youtu.be/d6uPifFzPoo
התפתחות העובר, שבוע אחר שבוע במהלך תקופת ההריון (עברית):
http://youtu.be/m9_RCdTvliQ
האינקובטור (Incubator) הוא המגן של תינוקות שנולדו טרם זמנם או נמצאים במצב רפואי מורכב. מכשיר הפלא הזה מעניק חיים לעשרות אלפי ילדים בכל שנה וניתן לראות בו את המגן החיוני לחיים שהחלו לפני זמנם.
הנתון הוא שמגיל 6 חודשים העובר כבר מפותח. אם חלילה יהיו בעיות בהריון, ניתן להוציאו מהרחם והוא ייחשב פג. אם זה היה קורה בטרם הומצא האינקובטור, הפג היה מת. אבל כיום פירושה של לידה מוקדמת שכזו הוא שאת חודשי ההריון הנותרים יבלה הפעוט בתוך האינקובטור.
מכשיר רפואי זה, שנראה כמו קופסה שקופה עם פתחים לידיים, הוא למעשה עולם שלם עבור הפג הקטן. האינקובטור מדמה את סביבת הרחם, מספק הגנה קריטית ותומך בהתפתחותו של התינוק בשלבים הראשונים והרגישים ביותר של חייו.
בתוך האינקובטור, הטמפרטורה מבוקרת בקפידה. זהו עניין קריטי, שכן פגים רבים מתקשים לשמור על חום גופם. הסביבה החמימה והיציבה מאפשרת לתינוק להשקיע את האנרגיה שלו בגדילה ובהתפתחות, במקום במאבק לשמירה על טמפרטורת הגוף.
עוד אתגר משמעותי לפג הזעיר, מהאתגרים הגדולים ביותר עבור התינוק הוא ההגנה מפני זיהומים, גורם קריטי בשלבים הראשונים של החיים. מערכת החיסון של הפגים עדיין לא מפותחת דיה והם פגיעים מאוד למחלות.
האינקובטור מספק לפג סביבה סטרילית, מעין בועה שמגינה עליו מווירוסים וחיידקים ומאפשרת לצוות הרפואי לטפל בו תוך צמצום הסיכון לזיהומים.
עבור פגים רבים, גם הנשימה היא אתגר משמעותי. ריאותיהם עדיין לא מפותחות במלואן והם זקוקים לעזרה בנשימה. האינקובטור מאפשר לווסת את רמת החמצן ולספק תמיכה נשימתית מותאמת אישית לכל אחד מהפגים. עבור תינוקות שנולדו מוקדם מאוד, זה יכול להיות ההבדל בין חיים ומוות.
עוד גורם שהאינקובטור מסייע לשלוט בו הוא הלחות. עורם של הפגים הוא דק ורגיש מאוד. שמירה על רמת לחות מתאימה מונעת מהם התייבשות ומסייעת בשמירה על טמפרטורת הגוף. זוהי עוד דוגמה לאופן שבו האינקובטור מחקה את הסביבה הטבעית של הרחם וממלא את תפקידיה.
אחד היתרונות המשמעותיים של האינקובטור הוא היכולת לנטר את מצב התינוק באופן רציף. מכשירים המחוברים אליו מודדים את הדופק, קצב הנשימה, רמות החמצן בדם ופרמטרים חיוניים אחרים. זה מאפשר לצוות הרפואי להגיב במהירות לכל שינוי במצבו של התינוק ולהתאים לו את הטיפול בהתאם.
האינקובטור הוא דוגמה מרתקת לאופן שבו טכנולוגיה רפואית יכולה לשנות חיים. הוא מאפשר לתינוקות שבעבר לא היו שורדים, להתפתח ולגדול עד שיהיו מוכנים להתמודד עם העולם החיצון, כמו תינוקות רגילים.
ואגב, כיום יש גם אינקובטורים לביצים של עופות, המייצרים תנאים של דגירה והמושג "אינקובטור" גם הושאל, לפחות באנגלית, ככינוי לחממות טכנולוגיות המגדלות סטארטאפים ומיזמים עסקיים, עד להבשלה.
הנה האינקובטור והוראות השימוש בו:
https://youtu.be/hGEVOtdObCE
אינקובטור מעורר התרגשות בבריטניה ב-1949:
https://youtu.be/KCRR1KljUrY
אינקובטורים להמונים כצפיית חובה:
https://youtu.be/GEXjWwcxDFs
אינקובטור לחומרים רפואיים:
https://youtu.be/d6uPifFzPoo
התפתחות העובר, שבוע אחר שבוע במהלך תקופת ההריון (עברית):
http://youtu.be/m9_RCdTvliQ
מתי נוכל להזמין ילד ממין, צבע שיער ועיניים שנרצה?
תינוקות מעצבים (Designer babies) הם תינוקות שההורים מזמינים בשבילם מראש מאפיינים חיצוניים מסוימים.
כבר היום ניתן "להזמין", באמצעות הנדסה גנטית, קביעת צבע עיניים לתינוק שלנו, צבע שיער ואפילו לבקש לקבוע את מינו - האם יהיה זכר או נקבה.
בעתיד, באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית שונות, ניתן יהיה לשלוט ביותר מגן אחד ולהזמין גם פרמטרים מורכבים מאוד, כמו גובה הילד, האינטליגנציה שלו - איי קיו ואפילו האישיות שלו.
כשהורים יוכלו להזמין "תינוקות מעצבים" יתחיל מסלול מטורף שהמדענים מכנים "מרוץ חימוש גנטי". הורים, שכבר היום משקיעים ממון בהכשרת ילדיהם לחיים, באמצעות חוגים, פעילויות, צעצועים ולימודים, יתחילו לצייד אותם בתכונות גנטיות.
הרי אם הילד שלי יתחרה ב"ילד מעצבים", שתכונות שונות שהוזמנו בו נותנות לו יתרון, אז גם אני אתחיל כהורה לצייד את ילדי בתכונות מוזמנות שכאלה. כדי שלא יישאר מאחור...
ואגב, קיים חשש סביר שלעשירים יהיה יתרון גם בזה וילדיהם ייהנו מיתרונות גנטיים שנקנו בכסף רב. כך ינציחו את יתרונם על על פני המעמד הבינוני וכמובן גם הנמוך.
וזה עוד לפני הבעיות האתיות שיש עם ילדים בהזמנה. נניח שזה בסדר שהורים יבקשו לטפל בגנים של העובר שבבטן ולערוך אותם כך שיוולד להם ילד עם IQ גבוה, שיער בלונדיני, עיניים כחולות, אופי נוח, או שישחק כדורגל מצוין ו... כן, שיאהב בנות בבקשה.
אבל מה יהיה אם מדען מטורף ישנה את הגנים של עוברים וייצר דווקא ילדים עם נטיות אלימות ועם משמעת ברזל?
ומה יקרה אם בעל הון יזמין אוסף של ילדים שיהיו עובדי משק, מעין בהמות משק אנושיות וחסונות מאד, בעלות מראה אנושי, אבל כה טפשות וכנועות, עד שהן תשרתנה אותו מבלי להתלונן?
אז ילדי מעצבים אולי בדרך, אבל יש שם שאלות של אתיקה שיחייבו רגולציה, מעין הסדרה בחוק של מה מותר ומה אסור לעשות בפיתוח של ילדים כאלה. הם בני אדם וחשוב מאוד שיישמרו זכויות האדם שלהם.
הנה הקונספט של תינוקות המעצבים:
https://youtu.be/EacIgAToJvM
ומה עם התכונות המוזמנות?
https://youtu.be/Ewqhw1xu3T0
הנדסה גנטית מתקדמת היא שתאפשר הנדסת ילדים בהזמנה (מתורגם):
https://youtu.be/jAhjPd4uNFY?long=yes
הרצאת טד על העתיד של התחום (מתורגם):
https://youtu.be/nOHbn8Q1fBM?long=yes
והעולם העתידני בו ילדים יתוכננו בהזמנה מתפריט:
https://youtu.be/-VqUDPkTTP4?long=yes
תינוקות מעצבים (Designer babies) הם תינוקות שההורים מזמינים בשבילם מראש מאפיינים חיצוניים מסוימים.
כבר היום ניתן "להזמין", באמצעות הנדסה גנטית, קביעת צבע עיניים לתינוק שלנו, צבע שיער ואפילו לבקש לקבוע את מינו - האם יהיה זכר או נקבה.
בעתיד, באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית שונות, ניתן יהיה לשלוט ביותר מגן אחד ולהזמין גם פרמטרים מורכבים מאוד, כמו גובה הילד, האינטליגנציה שלו - איי קיו ואפילו האישיות שלו.
כשהורים יוכלו להזמין "תינוקות מעצבים" יתחיל מסלול מטורף שהמדענים מכנים "מרוץ חימוש גנטי". הורים, שכבר היום משקיעים ממון בהכשרת ילדיהם לחיים, באמצעות חוגים, פעילויות, צעצועים ולימודים, יתחילו לצייד אותם בתכונות גנטיות.
הרי אם הילד שלי יתחרה ב"ילד מעצבים", שתכונות שונות שהוזמנו בו נותנות לו יתרון, אז גם אני אתחיל כהורה לצייד את ילדי בתכונות מוזמנות שכאלה. כדי שלא יישאר מאחור...
ואגב, קיים חשש סביר שלעשירים יהיה יתרון גם בזה וילדיהם ייהנו מיתרונות גנטיים שנקנו בכסף רב. כך ינציחו את יתרונם על על פני המעמד הבינוני וכמובן גם הנמוך.
וזה עוד לפני הבעיות האתיות שיש עם ילדים בהזמנה. נניח שזה בסדר שהורים יבקשו לטפל בגנים של העובר שבבטן ולערוך אותם כך שיוולד להם ילד עם IQ גבוה, שיער בלונדיני, עיניים כחולות, אופי נוח, או שישחק כדורגל מצוין ו... כן, שיאהב בנות בבקשה.
אבל מה יהיה אם מדען מטורף ישנה את הגנים של עוברים וייצר דווקא ילדים עם נטיות אלימות ועם משמעת ברזל?
ומה יקרה אם בעל הון יזמין אוסף של ילדים שיהיו עובדי משק, מעין בהמות משק אנושיות וחסונות מאד, בעלות מראה אנושי, אבל כה טפשות וכנועות, עד שהן תשרתנה אותו מבלי להתלונן?
אז ילדי מעצבים אולי בדרך, אבל יש שם שאלות של אתיקה שיחייבו רגולציה, מעין הסדרה בחוק של מה מותר ומה אסור לעשות בפיתוח של ילדים כאלה. הם בני אדם וחשוב מאוד שיישמרו זכויות האדם שלהם.
הנה הקונספט של תינוקות המעצבים:
https://youtu.be/EacIgAToJvM
ומה עם התכונות המוזמנות?
https://youtu.be/Ewqhw1xu3T0
הנדסה גנטית מתקדמת היא שתאפשר הנדסת ילדים בהזמנה (מתורגם):
https://youtu.be/jAhjPd4uNFY?long=yes
הרצאת טד על העתיד של התחום (מתורגם):
https://youtu.be/nOHbn8Q1fBM?long=yes
והעולם העתידני בו ילדים יתוכננו בהזמנה מתפריט:
https://youtu.be/-VqUDPkTTP4?long=yes
