שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הפלא של הסוסים?
סוס (Horse) הוא בעל חיים, ממשפחת היונקים, שחי בממוצע כ-30 שנים.
הסוס משרת את האדם כבר עשרות אלפי שנים. לכן גם נקרא הסוס שאנו מכירים "סוס הבית". הסוסים בויתו לראשונה בסביבות האלף הרביעי לפני הספירה והתפשטו באלפים הבאים לכל אסיה ואירופה.
בתחילה שימש הסוס בעיקר לעבודות משק וחקלאות, כמו גרירה של מחרשות ועגלות וכדומה, אך די מהר הוא הפך לכלי תחבורה מרכזי ושימש ככזה עד המצאת מנוע הקיטור.
סוסים הובילו מרכבות מלחמה חיתיות ומצריות ובהמשך נוצרו חילות הפרשים בצבאות של פעם ואצל האבירים באירופה.
לאחר מכן נוצרו העגלות והכרכרות להסעת האדם, ששימשו עד להמצאת המכונית. לאחר שזוהו תכונותיהם האציליות הפכו הסוסים גם לשחקנים קבועים בטקסים מלכותיים ורשמיים.
במערבונים, הן הספרותיים והן הקולנועיים, זכה סוס הרכיבה להיות השותף לגיבור הבודד, המשוטט לו במדבר של המערב הפרוע באמריקה ולסייע לו בסיפורים הללו.
עם הזמן גם משטרות יתחילו להשתמש בסוסים כדי לטפל בהפרות סדר ולאפשר לשוטרים לנהל מרדפים ולהרתיע פושעים.
בעולם הספורט הפכו מרוצי סוסים לפופולריים מאד, כשלצידם התקיימו שלל תחרויות ראווה, שהתמקדו בהפגנת יכולות רכיבה, רטן בתגית "רודיאו", יכולות אילוף וכמובן תחרויות יופי של הסוס ויכולתו בפעולותיו.
בשנים האחרונות הפכו הסוסים למסייעי ריפוי. משתמשים כיום בסוסים לצורך רכיבה טיפולית, המסייעת לבעלי מוגבלויות, נכים וילדים עם הפרעות קשב וריכוז, לשיפור הביטחון העצמי ועוד.
הנה ההיסטוריה של הסוסים והביות שלהם (מתורגם):
https://youtu.be/_uhIhkuh6zo
סרטון לקטנטנים להיכרות עם הסוסים (עברית):
https://youtu.be/zm359-ss9UI?end=2m33s
סוסים יכולים להיות ממש רגישים:
https://youtu.be/kjKaJOREiBw
וקצת פספוסוסים, או פספוסי סוסים:
https://youtu.be/UUXi26yhUiM
איך סוסים ישנים?
סוסים (Horses) יכולים לישון בעמידה, אם כי לזמן קצר, במהלך שינת החלום (החלק העמוק של השינה, שבה הם חולמים חלומות) הם חייבים לשכב.
הסוס יכול לישון בעמידה את רוב השינה שלו, כיוון שהוא מסוגל לנעול את ברכיו כך שלא יהיה בעמידה לחץ על השרירים, אלא רק העצמות שהופכות כמו מקל אחד ללא מפרקים, כמו מוט של אוהל. החלפת הרגל הנעולה בין כל שתי רגליים, אחת לכמה זמן, מאפשרת לסוס לתת מנוחה לרגל אחת, בזמן שהשניה נעולה ומאפשרת עמידה ללא מאמץ, גם בתוך שינה.
הנה סוס ישן בעמידה:
http://youtu.be/PBeD9uTQlb0?t=50s
וסוסים שלא ממש ישנים, כי הם מותחים בני אדם:
http://youtu.be/YUKP1P8Xc5w
מהו ביות בעלי חיים?
הביות (Domestication) הוא תהליך של שינויים שעושה האדם בבעלי חיים ובצמחים, כדי להתאימם לצרכיו. השינוי הזה הוא חלק מהחקלאות שהאדם למד לייצר. הוא נקרא ביות והוא מתרחש בתקופת המהפכה הנאוליתית.
במהלך היווצרות הכלכלה האנושית, החקלאות והמעבר להתיישבות קבועה בויתו חיות פרא לחיות משק כמו סוסים, חמורים וגמלים, שנשאו משאות ובני אדם, סיפקו חלב ובשר או כמו השוורים - סייעו בכוחם הרב במלאכות שונות.
צמחים רבים בויתו והפכו לגידולים חקלאיים שהניבו מזון רב. עופות בויתו לצורך הפקת ביצים ובשר וציידים בייתו עופות דורסים לעזרה בציד וכך הלאה.
לא מעט בזכות הביות ומקורות המזון שהוא סיפק להם, עברו בני האדם מחברות של ציידים-לקטים להתיישבות בישובי קבע ולעיסוק בחקלאות, מה שיוביל להיווצרות של התרבויות השונות ולהתקדמות המדהימה של האדם ב-15 אלף השנים האחרונות.
בעלי חיים בויתו בדרכים שונות. יש בעלי החיים שהאדם סיגל אותם לצרכיו לגמרי, כמו כלבים, פרות, סוסים וחיות משק נוספות. באחרות לא שינה האדם את ההתנהגות הטבעית, כמו הדבורים למשל, ויש ששינה חלקית, כמו במקרה של החתולים.
החוקרים סבורים שהביות החל מתועלת הדדית של בעלי חיים ובני אדם. ככל הנראה הזאבים היו מהראשונים שבויתו, כשלמדו שהתרעה על חיות טרף מביאה את האדם הקדמון לחלוק עימם את שאריות מזונו.
בתהליך ארוך של ברירה מלאכותית הפכו בעלי החיים המבויתים לנוחים לצרכי האדם. זה קרה כשהאדם עודד את פריון הנוחים והמניבים שבהם ודאג לעצור את ההתרבות של מי מהם שלא הסתגלו מספיק לצרכיו, היו אלימים מדי, מניבים פחות מדי וכדומה.
הנה הביות והברירה המלאכותית שנדרשה לו:
https://youtu.be/kPDPTm7NgUE
כך בויתו בהמות המשא:
https://youtu.be/_ODCZOcfNSc
האם יכולנו לביית כל בעל חיים?
https://youtu.be/AMV2zE3vaVE
וסרטון תיעודי על הגאוגרפיה של בעלי החיים שבויתו:
https://youtu.be/P6S8JnkJkRg?long=yes
מהו טווח הראייה של הסוס?
לכל בעל חיים בטבע יש מעמד בשרשרת המזון. ישנם טורפים וישנם נטרפים. הסוס בטבע הוא טרף ואינו טורף. לכן חושיו של הסוס מבוססים על מעמדו זה והוא חייב להיות מרוכז בסביבתו ולהבחין בטורפים אפשריים בכל רגע. משום כך עיניו של הסוס הן הגדולות ביותר מבין היונקים הקרקעיים.
עיני הסוס ממוקמות בצידי ראשו, כך שיהיה לו טווח ראייה גדול מאד. הסוס יכול לראות כמעט כל מה שקורה מסביבו - זווית הראייה שלו היא של יותר מ-350 מעלות! ולא רק ראיית יום טובה יש לו, אלא גם ראיית לילה לא רעה. אמנם הסוסים מבחינים בשני צבעים בלבד, אבל הראיה הזו מגנה עליו היטב.
הנה עינו של הסוס מקרוב:
http://youtu.be/iwJpjKHlM-s
סוסים בורחים מרודפים אנושיים:
http://youtu.be/N3iagEDj2_4
אילו תפקידים מלאו הסוסים בימי הביניים?
סוסים בימי הביניים שימשו בעיקר לתחבורה, חקלאות ומלחמה. בתחבורה ובחקלאות של התקופה הם שימשו כבהמות משא ועבודה. אך אולי פחות ידוע עד כמה הסוס היה חשוב בשדות הקרב של התקופה.
בקרבות של ימי הביניים נשאו עליהם הסוסים את הלוחמים. סוסים היו רכב המלחמה ללוחמים, החל מהאבירים, לצד הלוחמים הפשוטים שזכו בסוס משלהם ונלחמו בתקווה להיות בעתיד אבירים וליד חסרי המזל, שבבעלותם לא היה סוס ולכן הם נלחמו ללא סוסים. כי סוסים היו רק למי שיכולים היו להרשות לעצמם להחזיק ולטפל בסוס. וכך יצא שאל הקרב יצאו ברגל אותם אלה שהיו עניים וגויסו או התלוו לאביר שעבדו בשדותיו, אך לא היה סוס בבעלותם.
כי בימי הביניים, כאמור, שימשו הסוסים גם לחקלאות, אבל אלה לא בהכרח היו שייכים לאיכרים עצמם, אלא בבעלות הפיאודל, האציל ובעל האדמות. מנגד, יכול היה כל מי שהיה לו סוס, לרכוש את הידע הצבאי ולהפוך לאביר, אלא אם היה איכר, כלומר צמית של אציל או פיאודל.
מי שכן זכו להפוך לאבירים רכבו ונלחמו לרוב על גב סוסיהם. אותם סוסים היו היתרון, אך בו בעת גם נקודת התורפה של הלוחמים. כי לוחמי האויב, שנלחמו באבירים, ניסו לפגוע בסוסיהם ובכך להורידם אל הקרקע, למאבק על החרב. בכך הם קיוו למנוע מהאביר על הסוס את המהירות ויכולת התמרון שהיו חשובים כל כך בעת הקרב ולהחלישו משמעותית, לעומת המהירות והיכולת הצבאית שמקנה לו סוס בריא.
מכאן שזו גם הייתה הסיבה, או הצורך, למגן את הסוסים. לכן, הקפידו מרבית האבירים לשריין גם את סוסיהם ולעטוף אותם בשריון מתכת אימתני.
אגב, גם פקידי האצילים החזיקו בסוסים וכשהאצילים נקראו לקרב על ידי המלך, הם היו מחויבים בכך, בזכות אופי ההסכם לפיו קיבלו ממנו אדמות ובתמורה הבטיחו לו את נאמנותם והגנתם, במקרה של מלחמה. במצב כזה, היו יוצאים לקרב גם האציל וגם אנשי החצר הבכירים שלו - כולם רכובים על סוסיהם. לעומתם, איכרים או משרתים במעמד נמוך, אם נאלצו גם הם לצאת לקרב, עשו את הדרך ברגל וגם נלחמו כך.
הנה סוס המלחמה בימי הביניים:
https://youtu.be/c_z6WgLvYoQ
הסוסים ורוכביהם בימי הביניים:
https://youtu.be/EQDypsgE-2w
ההיסטוריה של הסוסים והביות שלהם (מתורגם):
https://youtu.be/_uhIhkuh6zo
אבירים על סוסיהם בימי הביניים:
https://youtu.be/cIwNBX7k4vs
קרב אבירים עם חניתות על סוסיהם המשוריינים - מתוך סרט:
https://youtu.be/jamZyBva_LE
וכך פעלו האביר וסוסו במתואם אל מול האויב:
https://youtu.be/PpqI_cCkwWs?long=yes
סוס (Horse) הוא בעל חיים, ממשפחת היונקים, שחי בממוצע כ-30 שנים.
הסוס משרת את האדם כבר עשרות אלפי שנים. לכן גם נקרא הסוס שאנו מכירים "סוס הבית". הסוסים בויתו לראשונה בסביבות האלף הרביעי לפני הספירה והתפשטו באלפים הבאים לכל אסיה ואירופה.
בתחילה שימש הסוס בעיקר לעבודות משק וחקלאות, כמו גרירה של מחרשות ועגלות וכדומה, אך די מהר הוא הפך לכלי תחבורה מרכזי ושימש ככזה עד המצאת מנוע הקיטור.
סוסים הובילו מרכבות מלחמה חיתיות ומצריות ובהמשך נוצרו חילות הפרשים בצבאות של פעם ואצל האבירים באירופה.
לאחר מכן נוצרו העגלות והכרכרות להסעת האדם, ששימשו עד להמצאת המכונית. לאחר שזוהו תכונותיהם האציליות הפכו הסוסים גם לשחקנים קבועים בטקסים מלכותיים ורשמיים.
במערבונים, הן הספרותיים והן הקולנועיים, זכה סוס הרכיבה להיות השותף לגיבור הבודד, המשוטט לו במדבר של המערב הפרוע באמריקה ולסייע לו בסיפורים הללו.
עם הזמן גם משטרות יתחילו להשתמש בסוסים כדי לטפל בהפרות סדר ולאפשר לשוטרים לנהל מרדפים ולהרתיע פושעים.
בעולם הספורט הפכו מרוצי סוסים לפופולריים מאד, כשלצידם התקיימו שלל תחרויות ראווה, שהתמקדו בהפגנת יכולות רכיבה, רטן בתגית "רודיאו", יכולות אילוף וכמובן תחרויות יופי של הסוס ויכולתו בפעולותיו.
בשנים האחרונות הפכו הסוסים למסייעי ריפוי. משתמשים כיום בסוסים לצורך רכיבה טיפולית, המסייעת לבעלי מוגבלויות, נכים וילדים עם הפרעות קשב וריכוז, לשיפור הביטחון העצמי ועוד.
הנה ההיסטוריה של הסוסים והביות שלהם (מתורגם):
https://youtu.be/_uhIhkuh6zo
סרטון לקטנטנים להיכרות עם הסוסים (עברית):
https://youtu.be/zm359-ss9UI?end=2m33s
סוסים יכולים להיות ממש רגישים:
https://youtu.be/kjKaJOREiBw
וקצת פספוסוסים, או פספוסי סוסים:
https://youtu.be/UUXi26yhUiM
סוסים (Horses) יכולים לישון בעמידה, אם כי לזמן קצר, במהלך שינת החלום (החלק העמוק של השינה, שבה הם חולמים חלומות) הם חייבים לשכב.
הסוס יכול לישון בעמידה את רוב השינה שלו, כיוון שהוא מסוגל לנעול את ברכיו כך שלא יהיה בעמידה לחץ על השרירים, אלא רק העצמות שהופכות כמו מקל אחד ללא מפרקים, כמו מוט של אוהל. החלפת הרגל הנעולה בין כל שתי רגליים, אחת לכמה זמן, מאפשרת לסוס לתת מנוחה לרגל אחת, בזמן שהשניה נעולה ומאפשרת עמידה ללא מאמץ, גם בתוך שינה.
הנה סוס ישן בעמידה:
http://youtu.be/PBeD9uTQlb0?t=50s
וסוסים שלא ממש ישנים, כי הם מותחים בני אדם:
http://youtu.be/YUKP1P8Xc5w
הביות (Domestication) הוא תהליך של שינויים שעושה האדם בבעלי חיים ובצמחים, כדי להתאימם לצרכיו. השינוי הזה הוא חלק מהחקלאות שהאדם למד לייצר. הוא נקרא ביות והוא מתרחש בתקופת המהפכה הנאוליתית.
במהלך היווצרות הכלכלה האנושית, החקלאות והמעבר להתיישבות קבועה בויתו חיות פרא לחיות משק כמו סוסים, חמורים וגמלים, שנשאו משאות ובני אדם, סיפקו חלב ובשר או כמו השוורים - סייעו בכוחם הרב במלאכות שונות.
צמחים רבים בויתו והפכו לגידולים חקלאיים שהניבו מזון רב. עופות בויתו לצורך הפקת ביצים ובשר וציידים בייתו עופות דורסים לעזרה בציד וכך הלאה.
לא מעט בזכות הביות ומקורות המזון שהוא סיפק להם, עברו בני האדם מחברות של ציידים-לקטים להתיישבות בישובי קבע ולעיסוק בחקלאות, מה שיוביל להיווצרות של התרבויות השונות ולהתקדמות המדהימה של האדם ב-15 אלף השנים האחרונות.
בעלי חיים בויתו בדרכים שונות. יש בעלי החיים שהאדם סיגל אותם לצרכיו לגמרי, כמו כלבים, פרות, סוסים וחיות משק נוספות. באחרות לא שינה האדם את ההתנהגות הטבעית, כמו הדבורים למשל, ויש ששינה חלקית, כמו במקרה של החתולים.
החוקרים סבורים שהביות החל מתועלת הדדית של בעלי חיים ובני אדם. ככל הנראה הזאבים היו מהראשונים שבויתו, כשלמדו שהתרעה על חיות טרף מביאה את האדם הקדמון לחלוק עימם את שאריות מזונו.
בתהליך ארוך של ברירה מלאכותית הפכו בעלי החיים המבויתים לנוחים לצרכי האדם. זה קרה כשהאדם עודד את פריון הנוחים והמניבים שבהם ודאג לעצור את ההתרבות של מי מהם שלא הסתגלו מספיק לצרכיו, היו אלימים מדי, מניבים פחות מדי וכדומה.
הנה הביות והברירה המלאכותית שנדרשה לו:
https://youtu.be/kPDPTm7NgUE
כך בויתו בהמות המשא:
https://youtu.be/_ODCZOcfNSc
האם יכולנו לביית כל בעל חיים?
https://youtu.be/AMV2zE3vaVE
וסרטון תיעודי על הגאוגרפיה של בעלי החיים שבויתו:
https://youtu.be/P6S8JnkJkRg?long=yes
לכל בעל חיים בטבע יש מעמד בשרשרת המזון. ישנם טורפים וישנם נטרפים. הסוס בטבע הוא טרף ואינו טורף. לכן חושיו של הסוס מבוססים על מעמדו זה והוא חייב להיות מרוכז בסביבתו ולהבחין בטורפים אפשריים בכל רגע. משום כך עיניו של הסוס הן הגדולות ביותר מבין היונקים הקרקעיים.
עיני הסוס ממוקמות בצידי ראשו, כך שיהיה לו טווח ראייה גדול מאד. הסוס יכול לראות כמעט כל מה שקורה מסביבו - זווית הראייה שלו היא של יותר מ-350 מעלות! ולא רק ראיית יום טובה יש לו, אלא גם ראיית לילה לא רעה. אמנם הסוסים מבחינים בשני צבעים בלבד, אבל הראיה הזו מגנה עליו היטב.
הנה עינו של הסוס מקרוב:
http://youtu.be/iwJpjKHlM-s
סוסים בורחים מרודפים אנושיים:
http://youtu.be/N3iagEDj2_4
סוס הבית
סוסים בימי הביניים שימשו בעיקר לתחבורה, חקלאות ומלחמה. בתחבורה ובחקלאות של התקופה הם שימשו כבהמות משא ועבודה. אך אולי פחות ידוע עד כמה הסוס היה חשוב בשדות הקרב של התקופה.
בקרבות של ימי הביניים נשאו עליהם הסוסים את הלוחמים. סוסים היו רכב המלחמה ללוחמים, החל מהאבירים, לצד הלוחמים הפשוטים שזכו בסוס משלהם ונלחמו בתקווה להיות בעתיד אבירים וליד חסרי המזל, שבבעלותם לא היה סוס ולכן הם נלחמו ללא סוסים. כי סוסים היו רק למי שיכולים היו להרשות לעצמם להחזיק ולטפל בסוס. וכך יצא שאל הקרב יצאו ברגל אותם אלה שהיו עניים וגויסו או התלוו לאביר שעבדו בשדותיו, אך לא היה סוס בבעלותם.
כי בימי הביניים, כאמור, שימשו הסוסים גם לחקלאות, אבל אלה לא בהכרח היו שייכים לאיכרים עצמם, אלא בבעלות הפיאודל, האציל ובעל האדמות. מנגד, יכול היה כל מי שהיה לו סוס, לרכוש את הידע הצבאי ולהפוך לאביר, אלא אם היה איכר, כלומר צמית של אציל או פיאודל.
מי שכן זכו להפוך לאבירים רכבו ונלחמו לרוב על גב סוסיהם. אותם סוסים היו היתרון, אך בו בעת גם נקודת התורפה של הלוחמים. כי לוחמי האויב, שנלחמו באבירים, ניסו לפגוע בסוסיהם ובכך להורידם אל הקרקע, למאבק על החרב. בכך הם קיוו למנוע מהאביר על הסוס את המהירות ויכולת התמרון שהיו חשובים כל כך בעת הקרב ולהחלישו משמעותית, לעומת המהירות והיכולת הצבאית שמקנה לו סוס בריא.
מכאן שזו גם הייתה הסיבה, או הצורך, למגן את הסוסים. לכן, הקפידו מרבית האבירים לשריין גם את סוסיהם ולעטוף אותם בשריון מתכת אימתני.
אגב, גם פקידי האצילים החזיקו בסוסים וכשהאצילים נקראו לקרב על ידי המלך, הם היו מחויבים בכך, בזכות אופי ההסכם לפיו קיבלו ממנו אדמות ובתמורה הבטיחו לו את נאמנותם והגנתם, במקרה של מלחמה. במצב כזה, היו יוצאים לקרב גם האציל וגם אנשי החצר הבכירים שלו - כולם רכובים על סוסיהם. לעומתם, איכרים או משרתים במעמד נמוך, אם נאלצו גם הם לצאת לקרב, עשו את הדרך ברגל וגם נלחמו כך.
הנה סוס המלחמה בימי הביניים:
https://youtu.be/c_z6WgLvYoQ
הסוסים ורוכביהם בימי הביניים:
https://youtu.be/EQDypsgE-2w
ההיסטוריה של הסוסים והביות שלהם (מתורגם):
https://youtu.be/_uhIhkuh6zo
אבירים על סוסיהם בימי הביניים:
https://youtu.be/cIwNBX7k4vs
קרב אבירים עם חניתות על סוסיהם המשוריינים - מתוך סרט:
https://youtu.be/jamZyBva_LE
וכך פעלו האביר וסוסו במתואם אל מול האויב:
https://youtu.be/PpqI_cCkwWs?long=yes
