שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה אפשר לראות בתל באר-שבע?
על גדות נחל באר-שבע ונחל חברון, נמצא תל שבע, או תל באר-שבע. זהו תל שנמצא ממזרח לעיר באר-שבע. השרידים הקדומים ביותר מהתל מתוארכים לאלף הרביעי לפני הספירה. 2000 שנה לאחר מכן התחדשו החיים במקום והתפתחו לעיר בתקופת ממלכת יהודה.
על פי המקרא חפר אברהם אבינו בארות בבאר שבע והקים מזבח לאלוהים, אך המזבח בן ארבע-הקרניים שהתגלה במקום הוא מתקופה מאוחרת יותר.
באר שבע העתיקה בנויה מלבני בוץ על אבני גוויל. היא בנויה כעיר יהודית שבמרכזה מבני המגורים והמחסנים שבהם נשמר המזון בכדי חרס.
הפרויקט המרשים בעיר הוא ללא ספק מפעל המים שניצל את השיטפונות בנחל חברון ואגר את המים הללו בחללים מטויחים תת-קרקעיים בעיר.
הנה סרטון על תל באר שבע:
http://youtu.be/o0odKTf2hJ8
מי הקצין המבריק שהצליח לכבוש את הארץ בהטעיה?
זה היה במלחמת העולם הראשונה. הבריטים רצו לכבוש את ארץ ישראל מידי התורכים העותמאנים. לאחר שתי מתקפות כושלות שניהלו כנגד הכוחות התורכיים בעזה, התלבטו הבריטים כיצד להבקיע את ההגנה התורכית בנגב. קצין מודיעין בריטי מבריק בשם ריצ'רד מיינרצהגן החליט לעשות תרגיל כדי להטעות את האויב.
אותו מיינרצהגן יצא לסיור, כשהוא רכוב על סוס, והמתין ליצירת קשר עין עם כוח הסיור התורכי. אז החל לנהל עם התורכים ירי ונס מהמקום. במנוסתו "שמט" כביכול הקצין הבריטי תיק עם מסמכים סודיים.
התיק הופל כך שייפול לידי הכוחות התורכיים, כמובן. היו בו תכניות המתקפה המתוכננת, שלישית במספר, כנגד עזה. התורכים השתכנעו שהצבא הבריטי עומד לתקוף את עזה, הפעם בכוחות גדולים מאד. הם הסיטו את רוב כוחותיהם לשם. רק מה - הם הותירו את היישוב הצעיר באר שבע חשוף ובדיוק משם תקפו כוחותיו של הגנרל אלנבי. הם כבשו את באר שבע בקלות ומשם נפתחה הדרך לכיבוש הארץ כולה.
התרמית המוצלחת של מיינרצהגן הפכה לחלק מסיפורי הגבורה של המודיעין הבריטי ונלמדו שם בבית הספר למודיעין. בשנת 1943 עשו הבריטים שוב תרגיל דומה, שמו "מבצע קציצה" - שבו הצליחו להפיל את הגרמנים בפח דומה ולכבוש את סיציליה בקלות.
הנה סיפור ההטעיה של מיינרצהגן:
https://youtu.be/3C2elnoe3Sg
וקטע מסרט שמראה את מיינרצהגן מבצע את התרמית שהפילה את התורכים בפח:
http://youtu.be/FeH6ujEo3HY?t=6m21s
מה היסטורי בכיבוש באר שבע במלחמה הגדולה?
יש עיר בישראל, באר שבע, שקנתה את עולמה בקרב אחד, ביום אחד, במהלך מלחמת העולם הראשונה.
בעיר הזו, לא להאמין, התמודדו זו מול זו שתי אימפריות של ממש, האימפריה הבריטית והאימפריה העות'מנית. בבאר שבע גם נרשמו אז שני אירועים היסטוריים מטורפים - אחד שישפיע על העתיד ואחד שסיים את העבר.
זה היה ב-31 באוקטובר 1917, כשהעיר החדשה שהקימו העות'מנים בנגב, באזור המשוער של באר שבע העתיקה, נכבשה על ידי כוחות בריטיים ואוסטרלים. המבצע נודע בתור "קרב באר שבע" והוא היה לחלק מהמערכה הרחבה יותר של הבריטים כנגד האימפריה העות'מנית בארץ ישראל.
קדם לקרב תכנון מדוקדק והוכנסה בו הטעייה והפתעה טקטית, שהכינו הבריטים לטורקים. הם החליטו להסיח את דעת הצבא העות'מני, על ידי סימנים להתקפה שלישית על עזה, לאחר שני כשלונות בכיבושה.
וכאן באה ההונאה המודיעינית של הבריטים. יזם אותה קצין מודיעין בריטי מבריק בשם ריצ'רד מיינרצהגן. הוא הציע לעשות תרגיל ולהטעות את האויב. התכנית התקבלה והוא יצא על סוסו לסיור בנגב. בזמן שעבר מולו סיור טורקי, מיינרצהגן דאג למשוך את תשומת לב הסיור ולכאורה ברח בבהלה. בבריחתו הוא שמט את תיק הסיור שלו ו"איבד" את תכניות המתקפה על עזה. התכניות הללו היו מזויפות כמובן ונועדו להטעות את הטורקים.
ההטעיה, שנועדה לסייע לכיבוש מהיר וקל יחסית של העיר, הצליחה מעל המשוער. הטורקים עיבו את ההגנה על עזה, בעוד הכוח שהגן על באר שבע היה מצומצם מאוד.
בלילה שלפני הקרב מתקדם הכוח העיקרי של צבא האימפריה ומגיע בסמוך לבאר שבע. מכיוון שזו עיר חדשה שבנו העות'מנים, היא לא נחשבה בעיניהם כיעד משמעותי או אסטרטגי שהאויב ירצה לכבוש, מה שהוביל לכך שכוחות הצבא הטורקי בעיר לא היו גדולים מדי.
יש טענה היסטורית שמספרת שהבריגדה הרביעית של הפרשים הקלים הייתה אמורה להמתין לכוח נוסף, אבל הם מאסו בהמתנה ותוך התעלמות מסוימת מהפקודות, הם החליטו לנסות ולכבוש את העיר בעצמם. כאן נכנס גם הקשר הנפשי של האוסטרלים והניו-זילנדים אל סוסיהם, שבאו איתם מהמולדת. הם החליטו, בניגוד ללחימה הקודמת שלהם בתל-א-סבא, לכבוש את באר שבע כשהם רכובים על הסוסים.
ןכך, היה המהלך המכריע בקרב התקפת הפרשים המפורסמת של חיל הפרשים האוסטרלי הקל (Australian Light Horse). בניגוד לטקטיקות המקובלות של התקופה, הכוח פרשי הכוח האוסטרלי-ניו זילנדי, שנודע בתור "הפרשים הקלים", ביצעו מתקפת הסתערות ישירה על העמדות הראשונות של הצבא העות'מני, כשהם רוכבים במהירות גבוהה ומשתמשים ברובים עם כידונים, במקום באש מנשק.
זו הייתה התקפה נועזת ולא שגרתית. היא הפתיעה את המגינים העות'מנים ואפשרה לפרשים לדהור ולמעשה לעבור בדהירה את העמדות הטורקיות. הבריטים לא עצרו והתקדמו מיידית לכיבוש מהיר של כל העיר. על סוסים ורובים מכודנים בידיהם, הם פרצו אל העיר, כשהם צורחים ומטילים אימה ורעש כמו טורנדו.
כאן, ובניגוד להגנה העיקשת שלהם בקו העמדות, שותקו הטורקים בעיר לחלוטין. המומים מנפילת ההגנה החיצונית שלהם, הם הופתעו מהמתקפה המהירה ונאלצו להיכנע לפרשים הקלים.
רק בדיעבד הובן עד כמה מכריע היה כיבוש באר שבע במלחמת העולם הראשונה. הוא סימן את תחילת הסוף של השלטון העות'מאני באזור. הקרב היווה את הניצחון הראשון של הבריטים במערכה על ארץ ישראל ולמעשה בכל מסע הכיבושים שלהם בפלשתינה. אחריו נפרץ קו החזית הטורקית וכחודש אחר כך נכבשה ירושלים. עם השלמת הניצחון ישלטו הבריטים בארץ ישראל למשך עשרות שנים, עד לביטול המנדט והקמת מדינת ישראל.
ויש עוד נקודה מעניינת אחת - בקרב הזה הסתיימה למעשה היסטוריה עולמית בת אלפי שנים. לא רבים יודעים שבאר שבע הייתה זירת קרב הפרשים האחרון בהיסטוריה המערבית. כאן מומשו בפעם האחרונה טכניקות מלחמה ששימשו את הצבאות ההיסטוריים, באלפי מלחמות וקרבות עבר, במשך יותר מ-10 אלפים שנה. כאן נלחמו בפעם האחרונה המוני פרשים וחיילים רכובים על סוסים, בקרבות או מלחמות כלשהם.
הנה שחזור כיבוש העיר באר שבע (עברית):
https://youtu.be/-s4x2rN_wzI
עוד משחזור הכיבוש ההיסטורי והמבריק ההוא (עברית):
https://youtu.be/sQzrS14dTbI
קטע מסרט שמשחזר את תבוסת הבריגדה הקלה והנצחון שאחריה:
https://youtu.be/dD9lL6Z0RBA
שחזור הקרב המפורסם 100 שנה אחרי:
https://youtu.be/ku_T49qWLUQ
תולדות הבריגדה:
https://youtu.be/b73IaK2zQk8
וקטע מתכנית חינוכית על כיבוש העיר באר שבע (עברית):
https://youtu.be/XXSvHyDS8aw?t=6m57s?long=yes
מהו הברוטליזם באדריכלות?
אדריכלות ברוטליסטית, או בנייה ברוטליסטית, הם שמותיו של סגנון אדריכלי מודרניסטי שבו בונים בבטון חשוף.
הברוטליזם היה אופנתי באירופה בשנים ה"רזות" של אחרי מלחמת העולם השנייה, בעיקר בין שנות ה-50 ושנות ה-80 של המאה ה-20.
הברוטליזם התאים היטב לתקופה ההיסטורית הזו. הימים הם ימי אחרי מלחמת העולם השנייה, מלחמה שרוששה את אירופה כולה. הברוטליזם התאים לה אז היטב, כי זו הייתה בנייה זולה יותר, בין השאר מכיוון שהשאירו בה את הבטון חשוף ולא כיסו אותו בחיפויים כלשהם.
את שם הסגנון טבע האדריכל הצרפתי לה קורבוזיה, מי שקידם את הסגנון והפך אותו למקובל באדריכלות העולמית בזמנו. הוא קרא לו "בטון ברוט" (béton brut), כלומר בטון גולמי או גס. "יחידת המגורים" שתכנן האדריכל הנודע בעיר מרסיי הייתה ההשראה או אפילו המבנה הברוטליסטי הראשון. הבטון החליף אצלו את הפלדה, שהייתה יקרה מאד ובמחסור, לאחר מלחמת העולם השנייה, בתור שלד למבנים גדולים.
גם בישראל של שנות ה-50 וה-60 נבנו מבני ציבור רבים שבלטו עם הבטון החשוף בסגנון הברוטליסטי. החסכון שבבניית מבנים כאלו אפשר לקבלנים לבנות מבנים מרשימים ועדיין לחסוך בעלויות הגבוהות.
העיר הישראלית באר שבע, עיר שנבנו בה אז בנייני מגורים רבים, מכילה ריכוז מדהים ומרתק של בנייה ברוטליסטית ובשנים האחרונות ניכר בה המאמץ הגובר, להעניק להם את הכבוד המגיע.
רבים בציבור נרתעים ממראה המבנים הברוטליסטיים, שנראים לדעתם כבעלי מראה מאיים משהו. הם אולי כבדים, סמכותיים וחמורי סבר, אבל למבנים ברוטליסטיים יש אסתטיקה שונה משל מבנים אחרים.
לצד השארת הבטון חשוף נהגו המתכננים ליצור מרקמים מעניינים ומודרניים, של יציקות בטון ותשתית חשופה של צינורות, חיבורים מעוטרים וקורות תמיכה. האסתטיקה העיטורית וכמעט פיסולית שנוצרה על משטחי הקירות ובמבנה הכללי, הכילה צורות גאומטריות ויצירתיות, מאד ייחודיות לברוטליזם ומרשימות ביותר.
חשוב לזכור, עם זאת, שלא כל מבנה זול וגס מבטון הוא ברוטליסטי.
תנועת הברוטליזם באדריכלות בנתה בניינים רבים בסגנון זה, ביניהם מרכז ברביקן ומגדל טרליק שבלונדון וכאמור, לא מעט מבנים ברוטליסטים בעיר הישראלית באר שבע. ריכוז כזה יש במבני אוניברסיטת בן גוריון.
הנה הברוטליזם בסקירה לפני שצופים בסרט הברוטליסט:
https://youtu.be/57pyMJ13OeY
דוגמאות לאדריכלות הברוטליסטית:
https://www.youtube.com/watch?v=lpfg0NcGsvU
ההשראה לברוטליזם - יחידת המגורים של לה קורבוזיה בעיר מרסיי:
https://youtu.be/7mw9jLgZj0Y
בניין בלפרון הברוטליסטי שנפתח לציבור כדי שיוכל לבקר בו:
https://youtu.be/qRsPD0xmFmw
והסבר ארוך על זרם הברוטליזם:
https://youtu.be/WVaNUDnjBTY?long=yes
באר שבע
על גדות נחל באר-שבע ונחל חברון, נמצא תל שבע, או תל באר-שבע. זהו תל שנמצא ממזרח לעיר באר-שבע. השרידים הקדומים ביותר מהתל מתוארכים לאלף הרביעי לפני הספירה. 2000 שנה לאחר מכן התחדשו החיים במקום והתפתחו לעיר בתקופת ממלכת יהודה.
על פי המקרא חפר אברהם אבינו בארות בבאר שבע והקים מזבח לאלוהים, אך המזבח בן ארבע-הקרניים שהתגלה במקום הוא מתקופה מאוחרת יותר.
באר שבע העתיקה בנויה מלבני בוץ על אבני גוויל. היא בנויה כעיר יהודית שבמרכזה מבני המגורים והמחסנים שבהם נשמר המזון בכדי חרס.
הפרויקט המרשים בעיר הוא ללא ספק מפעל המים שניצל את השיטפונות בנחל חברון ואגר את המים הללו בחללים מטויחים תת-קרקעיים בעיר.
הנה סרטון על תל באר שבע:
http://youtu.be/o0odKTf2hJ8
זה היה במלחמת העולם הראשונה. הבריטים רצו לכבוש את ארץ ישראל מידי התורכים העותמאנים. לאחר שתי מתקפות כושלות שניהלו כנגד הכוחות התורכיים בעזה, התלבטו הבריטים כיצד להבקיע את ההגנה התורכית בנגב. קצין מודיעין בריטי מבריק בשם ריצ'רד מיינרצהגן החליט לעשות תרגיל כדי להטעות את האויב.
אותו מיינרצהגן יצא לסיור, כשהוא רכוב על סוס, והמתין ליצירת קשר עין עם כוח הסיור התורכי. אז החל לנהל עם התורכים ירי ונס מהמקום. במנוסתו "שמט" כביכול הקצין הבריטי תיק עם מסמכים סודיים.
התיק הופל כך שייפול לידי הכוחות התורכיים, כמובן. היו בו תכניות המתקפה המתוכננת, שלישית במספר, כנגד עזה. התורכים השתכנעו שהצבא הבריטי עומד לתקוף את עזה, הפעם בכוחות גדולים מאד. הם הסיטו את רוב כוחותיהם לשם. רק מה - הם הותירו את היישוב הצעיר באר שבע חשוף ובדיוק משם תקפו כוחותיו של הגנרל אלנבי. הם כבשו את באר שבע בקלות ומשם נפתחה הדרך לכיבוש הארץ כולה.
התרמית המוצלחת של מיינרצהגן הפכה לחלק מסיפורי הגבורה של המודיעין הבריטי ונלמדו שם בבית הספר למודיעין. בשנת 1943 עשו הבריטים שוב תרגיל דומה, שמו "מבצע קציצה" - שבו הצליחו להפיל את הגרמנים בפח דומה ולכבוש את סיציליה בקלות.
הנה סיפור ההטעיה של מיינרצהגן:
https://youtu.be/3C2elnoe3Sg
וקטע מסרט שמראה את מיינרצהגן מבצע את התרמית שהפילה את התורכים בפח:
http://youtu.be/FeH6ujEo3HY?t=6m21s
יש עיר בישראל, באר שבע, שקנתה את עולמה בקרב אחד, ביום אחד, במהלך מלחמת העולם הראשונה.
בעיר הזו, לא להאמין, התמודדו זו מול זו שתי אימפריות של ממש, האימפריה הבריטית והאימפריה העות'מנית. בבאר שבע גם נרשמו אז שני אירועים היסטוריים מטורפים - אחד שישפיע על העתיד ואחד שסיים את העבר.
זה היה ב-31 באוקטובר 1917, כשהעיר החדשה שהקימו העות'מנים בנגב, באזור המשוער של באר שבע העתיקה, נכבשה על ידי כוחות בריטיים ואוסטרלים. המבצע נודע בתור "קרב באר שבע" והוא היה לחלק מהמערכה הרחבה יותר של הבריטים כנגד האימפריה העות'מנית בארץ ישראל.
קדם לקרב תכנון מדוקדק והוכנסה בו הטעייה והפתעה טקטית, שהכינו הבריטים לטורקים. הם החליטו להסיח את דעת הצבא העות'מני, על ידי סימנים להתקפה שלישית על עזה, לאחר שני כשלונות בכיבושה.
וכאן באה ההונאה המודיעינית של הבריטים. יזם אותה קצין מודיעין בריטי מבריק בשם ריצ'רד מיינרצהגן. הוא הציע לעשות תרגיל ולהטעות את האויב. התכנית התקבלה והוא יצא על סוסו לסיור בנגב. בזמן שעבר מולו סיור טורקי, מיינרצהגן דאג למשוך את תשומת לב הסיור ולכאורה ברח בבהלה. בבריחתו הוא שמט את תיק הסיור שלו ו"איבד" את תכניות המתקפה על עזה. התכניות הללו היו מזויפות כמובן ונועדו להטעות את הטורקים.
ההטעיה, שנועדה לסייע לכיבוש מהיר וקל יחסית של העיר, הצליחה מעל המשוער. הטורקים עיבו את ההגנה על עזה, בעוד הכוח שהגן על באר שבע היה מצומצם מאוד.
בלילה שלפני הקרב מתקדם הכוח העיקרי של צבא האימפריה ומגיע בסמוך לבאר שבע. מכיוון שזו עיר חדשה שבנו העות'מנים, היא לא נחשבה בעיניהם כיעד משמעותי או אסטרטגי שהאויב ירצה לכבוש, מה שהוביל לכך שכוחות הצבא הטורקי בעיר לא היו גדולים מדי.
יש טענה היסטורית שמספרת שהבריגדה הרביעית של הפרשים הקלים הייתה אמורה להמתין לכוח נוסף, אבל הם מאסו בהמתנה ותוך התעלמות מסוימת מהפקודות, הם החליטו לנסות ולכבוש את העיר בעצמם. כאן נכנס גם הקשר הנפשי של האוסטרלים והניו-זילנדים אל סוסיהם, שבאו איתם מהמולדת. הם החליטו, בניגוד ללחימה הקודמת שלהם בתל-א-סבא, לכבוש את באר שבע כשהם רכובים על הסוסים.
ןכך, היה המהלך המכריע בקרב התקפת הפרשים המפורסמת של חיל הפרשים האוסטרלי הקל (Australian Light Horse). בניגוד לטקטיקות המקובלות של התקופה, הכוח פרשי הכוח האוסטרלי-ניו זילנדי, שנודע בתור "הפרשים הקלים", ביצעו מתקפת הסתערות ישירה על העמדות הראשונות של הצבא העות'מני, כשהם רוכבים במהירות גבוהה ומשתמשים ברובים עם כידונים, במקום באש מנשק.
זו הייתה התקפה נועזת ולא שגרתית. היא הפתיעה את המגינים העות'מנים ואפשרה לפרשים לדהור ולמעשה לעבור בדהירה את העמדות הטורקיות. הבריטים לא עצרו והתקדמו מיידית לכיבוש מהיר של כל העיר. על סוסים ורובים מכודנים בידיהם, הם פרצו אל העיר, כשהם צורחים ומטילים אימה ורעש כמו טורנדו.
כאן, ובניגוד להגנה העיקשת שלהם בקו העמדות, שותקו הטורקים בעיר לחלוטין. המומים מנפילת ההגנה החיצונית שלהם, הם הופתעו מהמתקפה המהירה ונאלצו להיכנע לפרשים הקלים.
רק בדיעבד הובן עד כמה מכריע היה כיבוש באר שבע במלחמת העולם הראשונה. הוא סימן את תחילת הסוף של השלטון העות'מאני באזור. הקרב היווה את הניצחון הראשון של הבריטים במערכה על ארץ ישראל ולמעשה בכל מסע הכיבושים שלהם בפלשתינה. אחריו נפרץ קו החזית הטורקית וכחודש אחר כך נכבשה ירושלים. עם השלמת הניצחון ישלטו הבריטים בארץ ישראל למשך עשרות שנים, עד לביטול המנדט והקמת מדינת ישראל.
ויש עוד נקודה מעניינת אחת - בקרב הזה הסתיימה למעשה היסטוריה עולמית בת אלפי שנים. לא רבים יודעים שבאר שבע הייתה זירת קרב הפרשים האחרון בהיסטוריה המערבית. כאן מומשו בפעם האחרונה טכניקות מלחמה ששימשו את הצבאות ההיסטוריים, באלפי מלחמות וקרבות עבר, במשך יותר מ-10 אלפים שנה. כאן נלחמו בפעם האחרונה המוני פרשים וחיילים רכובים על סוסים, בקרבות או מלחמות כלשהם.
הנה שחזור כיבוש העיר באר שבע (עברית):
https://youtu.be/-s4x2rN_wzI
עוד משחזור הכיבוש ההיסטורי והמבריק ההוא (עברית):
https://youtu.be/sQzrS14dTbI
קטע מסרט שמשחזר את תבוסת הבריגדה הקלה והנצחון שאחריה:
https://youtu.be/dD9lL6Z0RBA
שחזור הקרב המפורסם 100 שנה אחרי:
https://youtu.be/ku_T49qWLUQ
תולדות הבריגדה:
https://youtu.be/b73IaK2zQk8
וקטע מתכנית חינוכית על כיבוש העיר באר שבע (עברית):
https://youtu.be/XXSvHyDS8aw?t=6m57s?long=yes
אדריכלות ברוטליסטית, או בנייה ברוטליסטית, הם שמותיו של סגנון אדריכלי מודרניסטי שבו בונים בבטון חשוף.
הברוטליזם היה אופנתי באירופה בשנים ה"רזות" של אחרי מלחמת העולם השנייה, בעיקר בין שנות ה-50 ושנות ה-80 של המאה ה-20.
הברוטליזם התאים היטב לתקופה ההיסטורית הזו. הימים הם ימי אחרי מלחמת העולם השנייה, מלחמה שרוששה את אירופה כולה. הברוטליזם התאים לה אז היטב, כי זו הייתה בנייה זולה יותר, בין השאר מכיוון שהשאירו בה את הבטון חשוף ולא כיסו אותו בחיפויים כלשהם.
את שם הסגנון טבע האדריכל הצרפתי לה קורבוזיה, מי שקידם את הסגנון והפך אותו למקובל באדריכלות העולמית בזמנו. הוא קרא לו "בטון ברוט" (béton brut), כלומר בטון גולמי או גס. "יחידת המגורים" שתכנן האדריכל הנודע בעיר מרסיי הייתה ההשראה או אפילו המבנה הברוטליסטי הראשון. הבטון החליף אצלו את הפלדה, שהייתה יקרה מאד ובמחסור, לאחר מלחמת העולם השנייה, בתור שלד למבנים גדולים.
גם בישראל של שנות ה-50 וה-60 נבנו מבני ציבור רבים שבלטו עם הבטון החשוף בסגנון הברוטליסטי. החסכון שבבניית מבנים כאלו אפשר לקבלנים לבנות מבנים מרשימים ועדיין לחסוך בעלויות הגבוהות.
העיר הישראלית באר שבע, עיר שנבנו בה אז בנייני מגורים רבים, מכילה ריכוז מדהים ומרתק של בנייה ברוטליסטית ובשנים האחרונות ניכר בה המאמץ הגובר, להעניק להם את הכבוד המגיע.
רבים בציבור נרתעים ממראה המבנים הברוטליסטיים, שנראים לדעתם כבעלי מראה מאיים משהו. הם אולי כבדים, סמכותיים וחמורי סבר, אבל למבנים ברוטליסטיים יש אסתטיקה שונה משל מבנים אחרים.
לצד השארת הבטון חשוף נהגו המתכננים ליצור מרקמים מעניינים ומודרניים, של יציקות בטון ותשתית חשופה של צינורות, חיבורים מעוטרים וקורות תמיכה. האסתטיקה העיטורית וכמעט פיסולית שנוצרה על משטחי הקירות ובמבנה הכללי, הכילה צורות גאומטריות ויצירתיות, מאד ייחודיות לברוטליזם ומרשימות ביותר.
חשוב לזכור, עם זאת, שלא כל מבנה זול וגס מבטון הוא ברוטליסטי.
תנועת הברוטליזם באדריכלות בנתה בניינים רבים בסגנון זה, ביניהם מרכז ברביקן ומגדל טרליק שבלונדון וכאמור, לא מעט מבנים ברוטליסטים בעיר הישראלית באר שבע. ריכוז כזה יש במבני אוניברסיטת בן גוריון.
הנה הברוטליזם בסקירה לפני שצופים בסרט הברוטליסט:
https://youtu.be/57pyMJ13OeY
דוגמאות לאדריכלות הברוטליסטית:
https://www.youtube.com/watch?v=lpfg0NcGsvU
ההשראה לברוטליזם - יחידת המגורים של לה קורבוזיה בעיר מרסיי:
https://youtu.be/7mw9jLgZj0Y
בניין בלפרון הברוטליסטי שנפתח לציבור כדי שיוכל לבקר בו:
https://youtu.be/qRsPD0xmFmw
והסבר ארוך על זרם הברוטליזם:
https://youtu.be/WVaNUDnjBTY?long=yes
