שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד משתפים החוטמנים פעולה?
חוטמן (Coati או Nasua) הוא בעל חיים חברתי ופיקח מאוד שנפוץ באזורים טרופיים וסובטרופיים באמריקה. הוא ידוע כמרחרח בלתי נלאה, בעל חוש ריח מפותח מאוד, אף גמיש המזכיר חוטם של חזיר. החוטמן נחשב לבעל חיים חכם.
זנבו הארוך מסייע לחוטמן לשמור על איזון כשהוא מטפס על עצים. קרסוליו מאפשרים לו סיבוב של יותר מ-180 מעלות. בזכותם הוא יכול לרדת מעצים עם ראשו כלפי מטה. החוזק של גפיו הקדמיות והטפרים שיש לו משמשים אותו לטיפוס וחפירה.
אם הוא לא זכר בוגר, אז חייו של החוטמן הם קבוצתיים. כי אצל החוטמניות יש שיתוף פעולה רב בין חברות הקבוצה ותלות רבה זה בזה. זואולוגים שמצאו שקליפת המוח הקדמית של הנקבות גדולה יותר מזה של הזכרים, משערים שהקשרים החברתיים ארוכי הטווח של נקבות החוטמן הם הסיבה לכך.
חוטמנים נוטים לחיות בקבוצות של עד 20 חוטמנים יחד הנקראות "באנדים", "להקות" או קבוצות משפחתיות, שכוללות נקבות קשורות ושאינן קשורות משפחתית יחד עם צאצאיהן. פעמים רבות הנקבות האמהות משגיחות על כל הצעירים כולם ולא פעם גם מיניקות גורים של אמהות אחרות.
כל קבוצה כזו אוכלת, ישנה ומסיירת יחד, בחיפוש מזון בצעידה בשיירה, כשלרוב מובילה האם ומרימה את זנבה. הגורים מצטרפים ללהקה בגיל 6 שבועות ומתחילים ללמוד מהמבוגרים מהו מזון ומה לא. החברים שבקצוות הקבוצה ערניים במיוחד לסכנה ובעת הציד המשותף הם משתפים לעתים קרובות פעולה.
החוטמנים הם אוכלי כל, פעילים בעיקר ביום ובזמן חיפוש המזון הם מגרגרים, מצקצקים, שורקים ונובחים. החוטמן ניזון מחלזונות, ירקות, פירות, חרקים, ביצים ואגוזים, מכרסמים, זוחלים ובעלי חיים קטנים ולעתים גם פגרים ופסולת אנושית.
הטורפים שלו הם חתולים גדולים דוגמת הפומה והיגואר, לצד עופות דורסים, תנינים ונחשים.
המעניין הוא שנקבת החוטמן, כשהיא בהריון ולפני לידה, עולה על צמרת עץ ובונה לה קן. בתוך הקן הזה היא תלד עד 7 גורים ותגדל את הגורים הצעירים הללו.
הזכרים, לעומת הנקבות, עוזבים את הקבוצות מגיל שנתיים עד שלוש שנים וחיים לבדם. הזכרים הבוגרים עתידים להצטרף לנקבות רק בעונת הרבייה. הם מזדווגים וממהרים לשוב לחייהם הבודדים.
הנה החוטמן בברזיל:
https://youtu.be/s1a6rFcLZJY
החוטמנים השפיעומעל אומני המאיה והכדרים במיוחד:
https://youtu.be/pLe0JHXw7Q4
חוטמנים (עברית):
https://youtu.be/H_zumLAJaRo
על מנהג הקינון של החוטמנית בהריון (עברית):
https://youtu.be/xVJdG0WWaOs
עובדות על החוטמנים ושיתוף הפעולה שלהם:
https://youtu.be/M4wqFHu3dDA
והאכלה שלהם שמראה כמה הם באים בחבורה:
https://youtu.be/kaffmZ_Z3w8
מהם אזורי האקלים בעולם?
כדור הארץ מכיל מגוון של אזורי אקלים, כשלכל אחד מהם יש מאפיינים ייחודיים המעצבים בו את הנוף, החי והצומח. הבנה של האקלימים השונים היא עוד הוכחה למורכבות המופלאה של כדור הארץ.
הנה אזורי האקלים בעולם:
אקלים טרופי - חם וגשום. באזור המשווני (Tropical Climate) השוכן משני צידי קו המשווה עד קו רוחב 20 מעלות, שוררת יציבות אקלימית מדהימה. כאן הטמפרטורות לעולם אינן צונחות מתחת ל-18 מעלות צלזיוס, כמות המשקעים גדולה עם תקופות גשומות יותר ופחות במהלך השנה. חסרה כאן חלוקה ברורה לעונות, והאזור מתברך בקרינת שמש נדיבה לאורך כל השנה. תנאי השגשוג יצרו כאן את יערות הגשם העבותים ומרובי הצמחיה המגוונת.
אקלים מדברי - חם ויבש. אם נתקדם לקווי הרוחב 25-30 מעלות, נפגוש את אזורי האקלים המדברי (Desert Climate). כאן האוויר היורד עובר תהליך של דחיסה, התחממות והתייבשות, יוצר אזורי לחץ גבוה המכונים רמות סובטרופיות. המשקעים מועטים ביותר, פחות מ-200 מ"מ בשנה, והפרשי הטמפרטורות בין יום ללילה ובין עונות השנה דרמטיים. צמחיה מועטה, בעיקר קקטוסים.
אקלים סובטרופי - חם תמיד, עם עונה גשומה ועונה יבשה. בין המדבריות לאזורים הממוזגים, בקווי רוחב 30-40 מעלות, משתרע האקלים הסובטרופי (Subtropical Climate). זהו אזור מעבר מרתק המושפע הן מהרמות הברומטריות של האזור היבש והן מהמשקעים המגיעים משולי האזור הממוזג. האקלים הסובטרופי מתחלק לשניים: הים-תיכוני שבו החורף גשום והקיץ יבש, והסובטרופי הגשום שבו דווקא הקיץ מביא עמו משקעים. צמחיה מרובת עשב בסוואנה ובאחו, עם שיחים ועצים מועטים.
אקלים ממוזג - גשם ממוצע, קיץ מתון וחורף קר. האקלים הממוזג (Temperate Climate) שוכן בקווי רוחב 40-60 מעלות. כאן מתרחש מפגש דרמטי בין מסות אוויר חמות מהאזור המשווני לבין מסות אוויר קרות מהקטבים, הנישאות על גבי רוחות מערביות. המפגש יוצר מערכות של שקעים ורמות המובילות לתנודות תכופות במזג האוויר. הטמפרטורות הממוצעות נעות בין 3-18 מעלות צלזיוס, ארבע עונות השנה מובחנות היטב: חורף קר עם גשם ושלג, קיץ שעשוי להיות חמים ויבש או חמים וגשום (תלוי בתת-האקלים), אביב וסתיו כעונות מעבר. צמחיה של אחו ויערות עם עצים רחבי-עלים כמו עצי אלון.
אקלים קר - חורף קר וקיץ קצר. בקווי רוחב 60-66.5 מעלות פוגשים את האקלים הקר (Cold Climate) הסוב-ארקטי. גושי אוויר העולים מקו רוחב 60 נעים לכיוון הקטבים ויוצרים סביבה קרה עם משקעים לאורך כל השנה. הקיץ קצרצר, החורף ארוך להחריד. מספר שעות האור משתנה באופן קיצוני בין העונות - חורף עם שעות אור מעטות ולעתים חשכה כמעט מוחלטת, לעומת קיץ עם "שמש חצות" ושעות אור ארוכות מאוד. במהלך החורף הממושך האזור מכוסה שלג במשך חודשים, המים קופאים, והטמפרטורות צונחות לעשרות מעלות מתחת לאפס. צמחיה עיקרית של עצי מחט.
אקלים קוטבי - קור ויובש קיצוניים. מצפון ומדרום לקו רוחב 66.5 משתרע האקלים הקוטבי (Polar Climate), המתאפיין בקיץ קצר וחורף ארוך, טמפרטורות נמוכות כל השנה ומשקעים מועטים. השלגים הנדירים שיורדים באזור הופכים לקרחוני-עד. על הקרקע הקפואה כל השנה אין כל צמחיה.
#אקלימי משנה
מעבר לאקלימים העיקריים, קיימים גם אקלימי משנה מרתקים:
אקלים סוואנה (Savanna Climate) מציג טמפרטורה גבוהה לאורך השנה עם עונת גשמים אחת ועונת יובש אחת.
אקלים מונסון (Monsoon Climate) מתאפיין בעיקר בשינוי עונתי של כיוון הרוחות הגורם לעונת גשמים מובהקת ומשמעותית.
האקלים ערבתי (Steppe Climate) מהווה מעבר בין אזורים גשומים לצחיחים, עם טמפרטורות קיצוניות והפרשי חום יומיים ניכרים.
אקלים טונדרה (Tundra Climate) בשולי הקטבים מתאפיין בטמפרטורות נמוכות, רוחות עזות ומיעוט שעות אור. הצמחיה באדמה הקפואה מתאפיינת בשורשים שאינם עמוקים.
מגוון אזורי האקלים של כדור הארץ ממחיש את התופעה המרהיבה שהיא מערכת האקלים העולמית, מערכת מורכבת ודינמית המעצבת את עולמנו במגוון צורות מרתקות.
הנה אזורי האקלים בעולם:
https://youtu.be/5tC8OOxOFEk
לילדים:
https://youtu.be/hY3sa68hpM8
משבר האקלים והשפעתו על אזורי האקלים בעולם:
https://youtu.be/ifkc_NNufT4
הסבר נוסף:
https://youtu.be/7yiqkOH1GTQ
הנה שינויי האקלים בעולם שמדאיגים כיום מאד (עברית):
https://youtu.be/P_-iQxI8QUA?long=yes
ואזורי האקלים העיקריים בעולם:
https://youtu.be/Kp7ZhvJXrMc?long=yes
מי גילו את הסוכר והחלו לייצר אותו?
ההיסטוריה של הסוכר (Sugar) היא מרתקת ביותר. זאת משום שהסוכר הוא אחד ממחוללי השינויים ההיסטוריים המשמעותיים ביותר ונהנה מהם מאד.
זה התחיל מביות הסוכר, כלומר מחקלאות שנועדה לייצר אותו. זה קרה אי שם בגינאה החדשה, באלף ה-8 לפני הספירה. המשך התהליך היה ארוך ובסופו הושלמה התפשטותו, אלפיים שנה אחר-כך, אל איי אינדונזיה ומהם צפונה לסין, מערבה להודו ואחר-כך לעולם כולו.
במאה ה-5 התפשט ייצור הסוכר אל פרס. אירופה של אותה תקופה שקועה בימי הביניים. האירופים כלל לא מודעים לקיומו של המתוק מדבש הזה שגדל בצמח קנה הסוכר.
רק במאה ה-8 תתחיל אירופה לצרוך סוכר מעובד. עד אז כמות הסוכר שצרכו אנשי ימי הביניים בשנה, הייתה זעירה. מה זה זעירה? - עוד מעט תדעו... בינתיים נסביר שהסוכר באותה תקופה הוא נדיר ולכן יקר להחריד.
החקלאים מצדם יגלו די מהר שבגלל האקלים האירופי הקר יחסית, אירופה פשוט לא מתאימה לגידולו של קנה הסוכר. רק באגן הים התיכון, באקלים הטרופי והסאב-טרופי שמתחת לקו הרוחב 36N, ניתן לגדל את קני הסוכר.
לכן, טיפין טיפין, התאזרח הסוכר באירופה בתחילת האלף השני. עדויות של לוחמים במסעי הצלב למזרח התיכון סיפרו על מתיקותו בהערצה. כך כתב ההיסטוריון אלברט מאאכן, במסע הצלב הראשון: ""במקום ההוא (ערקא) האנשים מצצו קנים קטנים דבושים המצויים שם בשפע, להם הם קוראים 'זוכרה'. הם נהנו מהמיץ המזין של הקנה, ומשום מתיקותם, ברגע שטעמו אותם כמעט שלא יכלו להפסיק לאכול מהם. סוג הצמח הזה מעובד על ידי האיכרים כל שנה בעבודה קשה מאוד. בתקופת הקציר, המקומיים מרסקים את הקנים הבשלים במכתשים קטנים, ומאחסנים את המיץ המסונן בכלים עד שהוא נקרש ומתקשה בדמות שלג או מלח לבן" (ציטוט מתוך ויקיפדיה).
כששלטו הצלבנים במזרח התיכון, החל הסוכר להגיע לאירופה. אך במהלך המאה ה-13, עם נפילת הממלכות הצלבניות, איבדו הנוצרים את מרבית שטחי הגידול של קני הסוכר שהיו להם.
לכן במרבית אירופה צרכו סוכר רק האצילים העשירים. ועדיין, מעט קנה סוכר גידלו המקומיים באיים אירופיים, כמו סיציליה, כרתים וקפריסין. גם בדרום ספרד מצליחים לגדלו היטב. אבל הסוכר אז כה יקר מציאות עד שהוא משמש יותר כתבלין ותרופה, מאשר למאכל.
כאן מגיעה ההשוואה שהבטחנו - אדם ממוצע בן ימינו, צורך ביום אחד את כמות הסוכר שאכל אדם בימי הביניים במשך שנה שלמה...
עם כיבושי המוסלמים, החל הסוכר להגיע יותר ויותר לאירופה. הוא עדיין נחשב למותרות, אבל השינוי כבר היה בפתח והוא התממש כשהועבר קנה הסוכר לגידול המוני ב"עולם החדש", אל יבשת אמריקה, שגילה קולומבוס במאה ה-15.
מה שהגדיל את תפוצתו מאד היא העבדות, שהעבירה המוני עבדים מאפריקה כדי לגדלו בכמויות באמריקה ולספקו לאירופים. באופן מסוים ניתן לראות את סיפור העבדות כסיפורו של הסוכר (אבל גם של הכותנה, של מסילות הרכבת למערב ארצות הברית ועוד).
ואכן, ההיצע ההולך וגובר של הסוכר במערב, הוזיל את מחירו. כך החלו השכבות הנמוכות בחברה האירופאית לצרוך אותו יותר ויותר ולהגדיל את הביקוש האירופי לסוכר, שכמובן הפסיק לשמש רק כתבלין או כתרופה והפך למוצר מבוקש בתזונה האירופית. עשירים ועניים, מלכים ופשוטי-עם - כולם צרכו מעתה סוכר. הוא הפך לממתיק חובה בתה, בקפה, בריבות, בעוגות וסירופים.
בימינו תושבי המדינות המודרניות הולכים ומתמכרים לסוכר. בהדרגה התפתח הקפיטליזם, שהמרקסיזם ממש רואה בסוכר את אחד ממחולליו. הנה הגענו לעידן הנוכחי, בו הסוכר הפך להתמכרות הגדולה של האדם המודרני ולמחולל השמנה מבהיל, שהופך אנשים לגדולים ושמנים מאי-פעם.
הנה סקירה היסטורית על מקור הסוכר:
https://youtu.be/p4g6sReVCYQ
הרצאת וידאו קצרצרה על תולדות הסוכר:
https://youtu.be/BrcqjgvgwZE
וראו לכמה מאכלים מפתיעים הסוכר הגיע בתזונה שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw
אקלים טרופי
חוטמן (Coati או Nasua) הוא בעל חיים חברתי ופיקח מאוד שנפוץ באזורים טרופיים וסובטרופיים באמריקה. הוא ידוע כמרחרח בלתי נלאה, בעל חוש ריח מפותח מאוד, אף גמיש המזכיר חוטם של חזיר. החוטמן נחשב לבעל חיים חכם.
זנבו הארוך מסייע לחוטמן לשמור על איזון כשהוא מטפס על עצים. קרסוליו מאפשרים לו סיבוב של יותר מ-180 מעלות. בזכותם הוא יכול לרדת מעצים עם ראשו כלפי מטה. החוזק של גפיו הקדמיות והטפרים שיש לו משמשים אותו לטיפוס וחפירה.
אם הוא לא זכר בוגר, אז חייו של החוטמן הם קבוצתיים. כי אצל החוטמניות יש שיתוף פעולה רב בין חברות הקבוצה ותלות רבה זה בזה. זואולוגים שמצאו שקליפת המוח הקדמית של הנקבות גדולה יותר מזה של הזכרים, משערים שהקשרים החברתיים ארוכי הטווח של נקבות החוטמן הם הסיבה לכך.
חוטמנים נוטים לחיות בקבוצות של עד 20 חוטמנים יחד הנקראות "באנדים", "להקות" או קבוצות משפחתיות, שכוללות נקבות קשורות ושאינן קשורות משפחתית יחד עם צאצאיהן. פעמים רבות הנקבות האמהות משגיחות על כל הצעירים כולם ולא פעם גם מיניקות גורים של אמהות אחרות.
כל קבוצה כזו אוכלת, ישנה ומסיירת יחד, בחיפוש מזון בצעידה בשיירה, כשלרוב מובילה האם ומרימה את זנבה. הגורים מצטרפים ללהקה בגיל 6 שבועות ומתחילים ללמוד מהמבוגרים מהו מזון ומה לא. החברים שבקצוות הקבוצה ערניים במיוחד לסכנה ובעת הציד המשותף הם משתפים לעתים קרובות פעולה.
החוטמנים הם אוכלי כל, פעילים בעיקר ביום ובזמן חיפוש המזון הם מגרגרים, מצקצקים, שורקים ונובחים. החוטמן ניזון מחלזונות, ירקות, פירות, חרקים, ביצים ואגוזים, מכרסמים, זוחלים ובעלי חיים קטנים ולעתים גם פגרים ופסולת אנושית.
הטורפים שלו הם חתולים גדולים דוגמת הפומה והיגואר, לצד עופות דורסים, תנינים ונחשים.
המעניין הוא שנקבת החוטמן, כשהיא בהריון ולפני לידה, עולה על צמרת עץ ובונה לה קן. בתוך הקן הזה היא תלד עד 7 גורים ותגדל את הגורים הצעירים הללו.
הזכרים, לעומת הנקבות, עוזבים את הקבוצות מגיל שנתיים עד שלוש שנים וחיים לבדם. הזכרים הבוגרים עתידים להצטרף לנקבות רק בעונת הרבייה. הם מזדווגים וממהרים לשוב לחייהם הבודדים.
הנה החוטמן בברזיל:
https://youtu.be/s1a6rFcLZJY
החוטמנים השפיעומעל אומני המאיה והכדרים במיוחד:
https://youtu.be/pLe0JHXw7Q4
חוטמנים (עברית):
https://youtu.be/H_zumLAJaRo
על מנהג הקינון של החוטמנית בהריון (עברית):
https://youtu.be/xVJdG0WWaOs
עובדות על החוטמנים ושיתוף הפעולה שלהם:
https://youtu.be/M4wqFHu3dDA
והאכלה שלהם שמראה כמה הם באים בחבורה:
https://youtu.be/kaffmZ_Z3w8
כדור הארץ מכיל מגוון של אזורי אקלים, כשלכל אחד מהם יש מאפיינים ייחודיים המעצבים בו את הנוף, החי והצומח. הבנה של האקלימים השונים היא עוד הוכחה למורכבות המופלאה של כדור הארץ.
הנה אזורי האקלים בעולם:
אקלים טרופי - חם וגשום. באזור המשווני (Tropical Climate) השוכן משני צידי קו המשווה עד קו רוחב 20 מעלות, שוררת יציבות אקלימית מדהימה. כאן הטמפרטורות לעולם אינן צונחות מתחת ל-18 מעלות צלזיוס, כמות המשקעים גדולה עם תקופות גשומות יותר ופחות במהלך השנה. חסרה כאן חלוקה ברורה לעונות, והאזור מתברך בקרינת שמש נדיבה לאורך כל השנה. תנאי השגשוג יצרו כאן את יערות הגשם העבותים ומרובי הצמחיה המגוונת.
אקלים מדברי - חם ויבש. אם נתקדם לקווי הרוחב 25-30 מעלות, נפגוש את אזורי האקלים המדברי (Desert Climate). כאן האוויר היורד עובר תהליך של דחיסה, התחממות והתייבשות, יוצר אזורי לחץ גבוה המכונים רמות סובטרופיות. המשקעים מועטים ביותר, פחות מ-200 מ"מ בשנה, והפרשי הטמפרטורות בין יום ללילה ובין עונות השנה דרמטיים. צמחיה מועטה, בעיקר קקטוסים.
אקלים סובטרופי - חם תמיד, עם עונה גשומה ועונה יבשה. בין המדבריות לאזורים הממוזגים, בקווי רוחב 30-40 מעלות, משתרע האקלים הסובטרופי (Subtropical Climate). זהו אזור מעבר מרתק המושפע הן מהרמות הברומטריות של האזור היבש והן מהמשקעים המגיעים משולי האזור הממוזג. האקלים הסובטרופי מתחלק לשניים: הים-תיכוני שבו החורף גשום והקיץ יבש, והסובטרופי הגשום שבו דווקא הקיץ מביא עמו משקעים. צמחיה מרובת עשב בסוואנה ובאחו, עם שיחים ועצים מועטים.
אקלים ממוזג - גשם ממוצע, קיץ מתון וחורף קר. האקלים הממוזג (Temperate Climate) שוכן בקווי רוחב 40-60 מעלות. כאן מתרחש מפגש דרמטי בין מסות אוויר חמות מהאזור המשווני לבין מסות אוויר קרות מהקטבים, הנישאות על גבי רוחות מערביות. המפגש יוצר מערכות של שקעים ורמות המובילות לתנודות תכופות במזג האוויר. הטמפרטורות הממוצעות נעות בין 3-18 מעלות צלזיוס, ארבע עונות השנה מובחנות היטב: חורף קר עם גשם ושלג, קיץ שעשוי להיות חמים ויבש או חמים וגשום (תלוי בתת-האקלים), אביב וסתיו כעונות מעבר. צמחיה של אחו ויערות עם עצים רחבי-עלים כמו עצי אלון.
אקלים קר - חורף קר וקיץ קצר. בקווי רוחב 60-66.5 מעלות פוגשים את האקלים הקר (Cold Climate) הסוב-ארקטי. גושי אוויר העולים מקו רוחב 60 נעים לכיוון הקטבים ויוצרים סביבה קרה עם משקעים לאורך כל השנה. הקיץ קצרצר, החורף ארוך להחריד. מספר שעות האור משתנה באופן קיצוני בין העונות - חורף עם שעות אור מעטות ולעתים חשכה כמעט מוחלטת, לעומת קיץ עם "שמש חצות" ושעות אור ארוכות מאוד. במהלך החורף הממושך האזור מכוסה שלג במשך חודשים, המים קופאים, והטמפרטורות צונחות לעשרות מעלות מתחת לאפס. צמחיה עיקרית של עצי מחט.
אקלים קוטבי - קור ויובש קיצוניים. מצפון ומדרום לקו רוחב 66.5 משתרע האקלים הקוטבי (Polar Climate), המתאפיין בקיץ קצר וחורף ארוך, טמפרטורות נמוכות כל השנה ומשקעים מועטים. השלגים הנדירים שיורדים באזור הופכים לקרחוני-עד. על הקרקע הקפואה כל השנה אין כל צמחיה.
#אקלימי משנה
מעבר לאקלימים העיקריים, קיימים גם אקלימי משנה מרתקים:
אקלים סוואנה (Savanna Climate) מציג טמפרטורה גבוהה לאורך השנה עם עונת גשמים אחת ועונת יובש אחת.
אקלים מונסון (Monsoon Climate) מתאפיין בעיקר בשינוי עונתי של כיוון הרוחות הגורם לעונת גשמים מובהקת ומשמעותית.
האקלים ערבתי (Steppe Climate) מהווה מעבר בין אזורים גשומים לצחיחים, עם טמפרטורות קיצוניות והפרשי חום יומיים ניכרים.
אקלים טונדרה (Tundra Climate) בשולי הקטבים מתאפיין בטמפרטורות נמוכות, רוחות עזות ומיעוט שעות אור. הצמחיה באדמה הקפואה מתאפיינת בשורשים שאינם עמוקים.
מגוון אזורי האקלים של כדור הארץ ממחיש את התופעה המרהיבה שהיא מערכת האקלים העולמית, מערכת מורכבת ודינמית המעצבת את עולמנו במגוון צורות מרתקות.
הנה אזורי האקלים בעולם:
https://youtu.be/5tC8OOxOFEk
לילדים:
https://youtu.be/hY3sa68hpM8
משבר האקלים והשפעתו על אזורי האקלים בעולם:
https://youtu.be/ifkc_NNufT4
הסבר נוסף:
https://youtu.be/7yiqkOH1GTQ
הנה שינויי האקלים בעולם שמדאיגים כיום מאד (עברית):
https://youtu.be/P_-iQxI8QUA?long=yes
ואזורי האקלים העיקריים בעולם:
https://youtu.be/Kp7ZhvJXrMc?long=yes
ההיסטוריה של הסוכר (Sugar) היא מרתקת ביותר. זאת משום שהסוכר הוא אחד ממחוללי השינויים ההיסטוריים המשמעותיים ביותר ונהנה מהם מאד.
זה התחיל מביות הסוכר, כלומר מחקלאות שנועדה לייצר אותו. זה קרה אי שם בגינאה החדשה, באלף ה-8 לפני הספירה. המשך התהליך היה ארוך ובסופו הושלמה התפשטותו, אלפיים שנה אחר-כך, אל איי אינדונזיה ומהם צפונה לסין, מערבה להודו ואחר-כך לעולם כולו.
במאה ה-5 התפשט ייצור הסוכר אל פרס. אירופה של אותה תקופה שקועה בימי הביניים. האירופים כלל לא מודעים לקיומו של המתוק מדבש הזה שגדל בצמח קנה הסוכר.
רק במאה ה-8 תתחיל אירופה לצרוך סוכר מעובד. עד אז כמות הסוכר שצרכו אנשי ימי הביניים בשנה, הייתה זעירה. מה זה זעירה? - עוד מעט תדעו... בינתיים נסביר שהסוכר באותה תקופה הוא נדיר ולכן יקר להחריד.
החקלאים מצדם יגלו די מהר שבגלל האקלים האירופי הקר יחסית, אירופה פשוט לא מתאימה לגידולו של קנה הסוכר. רק באגן הים התיכון, באקלים הטרופי והסאב-טרופי שמתחת לקו הרוחב 36N, ניתן לגדל את קני הסוכר.
לכן, טיפין טיפין, התאזרח הסוכר באירופה בתחילת האלף השני. עדויות של לוחמים במסעי הצלב למזרח התיכון סיפרו על מתיקותו בהערצה. כך כתב ההיסטוריון אלברט מאאכן, במסע הצלב הראשון: ""במקום ההוא (ערקא) האנשים מצצו קנים קטנים דבושים המצויים שם בשפע, להם הם קוראים 'זוכרה'. הם נהנו מהמיץ המזין של הקנה, ומשום מתיקותם, ברגע שטעמו אותם כמעט שלא יכלו להפסיק לאכול מהם. סוג הצמח הזה מעובד על ידי האיכרים כל שנה בעבודה קשה מאוד. בתקופת הקציר, המקומיים מרסקים את הקנים הבשלים במכתשים קטנים, ומאחסנים את המיץ המסונן בכלים עד שהוא נקרש ומתקשה בדמות שלג או מלח לבן" (ציטוט מתוך ויקיפדיה).
כששלטו הצלבנים במזרח התיכון, החל הסוכר להגיע לאירופה. אך במהלך המאה ה-13, עם נפילת הממלכות הצלבניות, איבדו הנוצרים את מרבית שטחי הגידול של קני הסוכר שהיו להם.
לכן במרבית אירופה צרכו סוכר רק האצילים העשירים. ועדיין, מעט קנה סוכר גידלו המקומיים באיים אירופיים, כמו סיציליה, כרתים וקפריסין. גם בדרום ספרד מצליחים לגדלו היטב. אבל הסוכר אז כה יקר מציאות עד שהוא משמש יותר כתבלין ותרופה, מאשר למאכל.
כאן מגיעה ההשוואה שהבטחנו - אדם ממוצע בן ימינו, צורך ביום אחד את כמות הסוכר שאכל אדם בימי הביניים במשך שנה שלמה...
עם כיבושי המוסלמים, החל הסוכר להגיע יותר ויותר לאירופה. הוא עדיין נחשב למותרות, אבל השינוי כבר היה בפתח והוא התממש כשהועבר קנה הסוכר לגידול המוני ב"עולם החדש", אל יבשת אמריקה, שגילה קולומבוס במאה ה-15.
מה שהגדיל את תפוצתו מאד היא העבדות, שהעבירה המוני עבדים מאפריקה כדי לגדלו בכמויות באמריקה ולספקו לאירופים. באופן מסוים ניתן לראות את סיפור העבדות כסיפורו של הסוכר (אבל גם של הכותנה, של מסילות הרכבת למערב ארצות הברית ועוד).
ואכן, ההיצע ההולך וגובר של הסוכר במערב, הוזיל את מחירו. כך החלו השכבות הנמוכות בחברה האירופאית לצרוך אותו יותר ויותר ולהגדיל את הביקוש האירופי לסוכר, שכמובן הפסיק לשמש רק כתבלין או כתרופה והפך למוצר מבוקש בתזונה האירופית. עשירים ועניים, מלכים ופשוטי-עם - כולם צרכו מעתה סוכר. הוא הפך לממתיק חובה בתה, בקפה, בריבות, בעוגות וסירופים.
בימינו תושבי המדינות המודרניות הולכים ומתמכרים לסוכר. בהדרגה התפתח הקפיטליזם, שהמרקסיזם ממש רואה בסוכר את אחד ממחולליו. הנה הגענו לעידן הנוכחי, בו הסוכר הפך להתמכרות הגדולה של האדם המודרני ולמחולל השמנה מבהיל, שהופך אנשים לגדולים ושמנים מאי-פעם.
הנה סקירה היסטורית על מקור הסוכר:
https://youtu.be/p4g6sReVCYQ
הרצאת וידאו קצרצרה על תולדות הסוכר:
https://youtu.be/BrcqjgvgwZE
וראו לכמה מאכלים מפתיעים הסוכר הגיע בתזונה שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw
